ס"ע 26419-01-12

תקציר

התובע, וטרינר שהועסק על ידי הנתבעת מס' 1, המועצה לתעשיית הלולים, ערער על העברתו ממשחטת מילוף למשחטת זוגלובק בעילה של פגמים פרוצדורליים וחוסר הצדקה. בית המשפט מצא כי בעוד שהחלטת ההעברה לא הונעה משיקולים זרים, נפלו פגמים פרוצדורליים בהליך. באופן ספציפי, ההחלטה להעביר את התובע הוצגה כאמצעי רוטציה, אך לא היו קריטריונים או כללים ברורים לרוטציה כזו. כמו כן, נפגעה זכותו של התובע לשימוע מלא, שכן הנתבעים כבר קיבלו החלטה סופית בנוגע להעברה, אך גרמו לו להאמין כי התנגדותו תישקל. באשר לתחולתם של הסכמים קיבוציים, קבע בית המשפט כי ההסכם משנת 1969, שלא הזכיר במפורש וטרינרים, חל על העסקתה של התובעת, ולא נדרש מכרז פנימי לצורך ההעברה. עם זאת, ההסכם משנת 1995, אשר הזכיר מכרז פנימי למינויים ראשוניים, לא חל על עניינה של התובעת שכן לא מדובר במשרה פנויה. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנתבעים הפרו את התחייבותם החוזית בכך שלא העניקו לתובע שימוע ראוי ולא קבעו קריטריונים לרוטציה. בעקבות זאת הורה בית המשפט לנתבעת מס' 1 לשלם לתובע 20,000 ₪ כפיצוי כספי, בצירוף 7,500 ₪ כהוצאות משפט ושכ"ט עורך דין. בקשת התובע לביטול החלטת ההעברה נדחתה על הסף, שכן העסקתו הסתיימה עקב פסק בוררות.