בד"א 21/21

תקציר

הכרעת הדין היא ביחס לדיון משמעתי של עורך דין, המערער, שהורשע בתחבולה של רישום מקרקעין באמצעות מסמכים מזויפים. המערער, עורך דין ותיק, הודה באישומים במסגרת הסדר טיעון, שבמסגרתו נגזרו עליו שלושה חודשי מאסר, עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. משמעות ההודאה וההרשעה היא שהמערער אינו יכול לטעון כעת כי מעשיו נעשו בתום לב, שכן הוא מחויב להודאתו הקודמת. חומרת העבירה מתעצמת נוכח השימוש שעשה המערער במעמדו כעורך דין לביצוע העבירה, והפגיעה המשמעותית באמון הציבור במקצוע עריכת הדין, כמו גם הפגיעה ברשויות החוק. העבירה, שכללה זיוף פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים כדי לקבל בעלות על חלקות קרקע יקרות ערך, נחשבת בעיני חלק מהשופטים כמצדיקה חריגה חמורה מהנחיות גזר הדין. החלטת הרוב היא לקבל את הערעור, ולהפחית את המאסר על תנאי משמונה עשר חודשים לשנים עשר חודשים. עם זאת, שופט אחד חולק על כך, וסבור כי אין סיבה לסטות מעונשו המקורי של בית משפט קמא בשל חומרתה הקיצונית של העבירה, ונסיבותיו האישיות של המערער אינן מקלות דיין כדי להצדיק קיצור עונשו. בסופו של דבר, הערעור מצליח להקל בעונש, אך רק במעט, תוך הדגשת הרצינות שבה רואה בית המשפט את מעשיו של המערער.