בר"ע 60822-05-17

תקציר

התיק נסוב סביב מכרז פנימי לתפקיד בחברה ממשלתית המפעילה את נמל חיפה, הכפוף לדיני המשפט הציבורי וחובת המכרזים. המכרז המדובר, לתפקיד מנהל התפעול, כלל מספר קריטריונים לבחירה, שאחד מהם היה עמידה במבחן התאמה. המבקש, עובד החברה, הגיש מועמדות לתפקיד אך נפסל לאחר שלא עמד במבחן האמור. הוא טען כי המבחן הוא קריטריון בלעדי וביקש מבית המשפט סעד זמני, בין היתר בבקשה להקפיא את הליכי המכרז ולבטל את דרישת הבדיקה. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו לסעד זמני, מה שהוביל את המבקש לערער. אלא שהערעור נדחה גם בנימוק שהמבקש פעל באיחור, בחר להשתתף במכרז ורק לאחר פסילתו ערער על הדרישות. כמו כן, בית המשפט מצא כי החברה לא הפרה חוקים כלשהם בנוגע למכרזים פנימיים, ומבחן ההתאמה היה דרישה לגיטימית לתפקיד. ההחלטה התייחסה גם למאזן הנוחות, וקבעה כי היא אינה מיטיבה עם המבקש, במיוחד נוכח סיכויי ההליך העיקרי. בנוסף, ציין בית המשפט כי הבעיה האמיתית של המבקש היא בהליך החברה, אליו יש להתייחס במשפט מלא, ולא באמצעות סעד זמני. פסק הדין הזכיר גם את הצורך של המועמד להצטרף למועמדים שנבחרו לתפקיד כצדדים הכרחיים להליך, אך הכיר בכך שהדבר לא נעשה בשל אילוצי זמן. לבסוף החליט השופט שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים בהתחשב בנסיבות המקרה.