ע"א 69119-03-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על המידע שסופק בלבד: **ע"א 69119-03-26 אסום - חברה קבלנית לבנין בע"מ נ' טרבלסי** **רקע עובדתי:** המקרה נסוב סביב ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, אשר קיבל חלקית תביעה לפיצוי בגין התנערות של חברה קבלנית (אסום) מהצעת מכר דירה, בחוסר תום לב, לרוכש פוטנציאלי (טרבלסי). טרבלסי חתם על הצעת רכישה לדירת פנטהאוז במחיר 1,630,000 ₪ ושילם דמי רצינות בסך 10,000 ₪. ההצעה הותנתה בחתימה על הסכם רכישה תוך 7 ימים, אך כללה סעיף לפיו אין בהצעה משום חיוב של החברה למכור את הדירה, ורק חתימת מורשה חתימה על הסכם רכישה תחייב אותה. לאחר חתימת ההצעה, הועברה למשיב טיוטת הסכם רכישה. התקיימו התכתבויות והערות על טיוטת ההסכם, ואף הופנה המשיב לספקים לשדרוג דלתות וקרמיקה, בגינם שילם סכומים כסף. בסמוך למועד שבו ביקש המשיב לתאם חתימה, הודיעה לו נציגת המכירות כי הצעתו לא אושרה ויש לבטלה. בהמשך, מכרה אסום את הדירה לצד שלישי. **טענות הצדדים ופסק דינו של בית משפט השלום:** * **המשיב (טרבלסי):** טען כי השתכלל חוזה מחייב, אשר הופר על ידי אסום. לחלופין, טען להתנהלות חסרת תום לב קיצונית של אסום במהלך המשא ומתן, וזכאות לפיצוי על נזקיו מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט (התעשרות שלא כדין). * **המערערת (אסום):** טענה כי לא נכרת חוזה מחייב, התנהלה בתום לב, והמשיב הוא שהתנהל בחוסר תום לב. * **בית משפט השלום:** קבע כי לא נכרת הסכם מכר מחייב, אך קיבל את טענת חוסר תום הלב של אסום בניהול המשא ומתן. דחה את טענת הנזק בגין אובדן הזדמנויות עסקיות, אך קיבל את טענת ההתעשרות שלא כדין. בהפעלת שיקול דעת, הפחית את סכום הפיצוי הנתבע (298,800 ₪, ההפרש בין המחירים) לסך של 120,000 ₪, וכן הטיל הוצאות. **הערעורים ופסק דינו של בית המשפט המחוזי:** שני הצדדים ערערו: אסום על הקביעה בדבר חוסר תום לב ועל החיוב לפיצוי, וטרבלסי על הפחתת סכום הפיצוי. בית המשפט המחוזי (אב"ד גדעון, דניאל, דנינו) דחה את שני הערעורים ואישר את פסק דינו של בית משפט השלום. **עקרונות משפטיים וחידושים בפסק הדין:** 1. **חוסר תום לב בניהול משא ומתן (סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973):** * **אימוץ הקביעה העובדתית:** בית המשפט המחוזי אימץ את קביעתו העובדתית של בית משפט השלום כי התנהלות אסום עלתה כדי חוסר תום לב בניהול המשא ומתן. הקביעה נסמכה על הראיות שהוצגו, ובפרט על הפניית המשיב לספקים ובחירת חומרים, אשר יצרו אצלו ציפייה סבירה לחתימה על חוזה. * **פרשנות של "תום לב" בנסיבות טרום-חוזיות:** בית המשפט הדגיש כי גם כאשר צד אחד (אסום) שמר לעצמו את הזכות שלא להתקשר בחוזה, זכות זו אינה מוחלטת. פרישה בשלב מתקדם, לאחר יצירת ציפיות אצל הצד השני באמצעות הפנייה לספקים ובחירת חומרים, מחייבת נימוק ענייני ובאי-תום לב. התנערות שרירותית בשלב זה אינה עומדת במבחן תום הלב. * **חידוש/הבהרה:** בית המשפט מדגיש כי פעולותיו של המוכר (אסום) – הפניית הקונה (טרבלסי) לספקים ובחירת חומרים – יוצרות ציפייה לגיטימית, ופרישה לאחר מכן ללא סיבה עניינית וברורה מהווה חוסר תום לב, גם אם נשמרה הזכות החוזית שלא להתקשר. 2. **דיני עשיית עושר ולא במשפט והרחבת תחולתם:** * **החלת דיני עשיית עושר ולא במשפט במצב טרום-חוז י:** זהו אחד החידושים המרכזיים בפסק הדין. בית המשפט קובע כי ניתן לתבוע מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט גם כאשר לא נכרת חוזה מחייב, וזאת כאשר התקיימו התנאים הבסיסיים: * **התעשרות:** המערערת (אסום) קיבלה רווח. * **על חשבון הזוכה:** ההתעשרות באה על חשבון המשיב (טרבלסי), כלומר, הרווח שהפיקה אסום קשור להזדמנות שנמנעה מטרבלסי עקב התנהלותה חסרת תום הלב. * **שלא על פי זכות שבדין:** ההתעשרות הייתה בלתי צודקת, כגון הפרת חובת תום הלב במשא ומתן. * **התבססות על פסיקת בית המשפט העליון (עניין הרמטיק ועניין אדרס):** בית המשפט המחוזי מסתמך על ההלכות שנקבעו בעניין "הרמטיק" (רע"א 1099-21) ו"אדרס" (ד"נ 20/82), אשר הרחיבו את היקף הפיצוי מעבר לדיני החוזים בלבד. בעניין "אדרס" הוכרה זכותו של נפגע מהפרת חוזה לקבל את רווחי המפר מצד שלישי. בעניין "הרמטיק" הודגשה הרלוונטיות של הקשר בין ההתעשרות להפרה, אך בית המשפט כאן מרחיב זאת למצב טרום-חוז י. * **"רקמה פתוחה" של חוק עשיית עושר ולא במשפט:** בית המשפט מאמץ את הגישה שחוק עשיית עושר ולא במשפט הוא בעל "רקמה פתוחה" ואינו מוגבל לרשימה סגורה של מצבים, ובכך מאפשר יישומו גם במקרים חדשים. * **חידוש משמעותי:** היישום של דיני עשיית עושר ולא במשפט במקרה שבו לא נכרת חוזה כלל, אך נגרם נזק כתוצאה מחוסר תום לב במשא ומתן, מהווה הרחבה משמעותית של העילה. המכירה ברווח שהפיק הקבלן ממכירה לצד שלישי, כאילו הופק "על חשבון" הרוכש הפוטנציאלי שניהל משא ומתן חסר תום לב, היא יישום מרחיב של העיקרון. 3. **פיצוי על נזקים בנסיבות טרום-חוזיות:** * **פיצויי הסתמכות מורחבים (אומדנא דדיינא):** בית המשפט מאשר את פסיקת בית משפט השלום גם באשר לפיצוי. גם אם המשיב לא הוכיח אובדן הזדמנויות עסקיות קונקרטיות, בית המשפט קובע כי ניתן לפסוק פיצוי על דרך האומדנא. מחיר הדירה שסוכם והמחיר שבו נמכרה לאחר מהווים בסיס סביר להערכת הנזק. * **הבחנה בין פיצויי הסתמכות לפי סעיף 12(ב) לחוק החוזים לבין עשיית עושר:** בית המשפט מציין כי ניתן היה לפסוק פיצוי מכוח סעיף 12(ב) לחוק החוזים (פיצויי הסתמכות) בגין אובדן הזדמנויות עסקיות, אך גם אלמלא קונסטרוקציה זו, קיימת האפשרות לפיצוי מכוח עשיית עושר. * **קיום "חוזה" לצורכי פיצויי קיום:** בית המשפט מעלה את השאלה, אך דוחה אותה, האם ניתן להפעיל קונסטרוקציה חריגה של פיצויי קיום (העמדת הנפגע במצב בו היה אילו החוזה נכרת) במקרים של חוסר תום לב קיצוני. עם זאת, המסקנה היא שלא ניתן לקבוע שתנאי החוזה גובשו באופן מלא, ולכן אינו רלוונטי לדיון הנוכחי. 4. **הפחתת סכום הפיצוי:** * **שיקול דעת בית המשפט:** בית המשפט המחוזי אישר את הפחתת סכום הפיצוי שקבע בית משפט השלום (מ-298,800 ₪ ל-120,000 ₪). זאת, נוכח שיקול הדעת הרחב הנתון לבית המשפט ביישום סעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט (התחשבות בנסיבות). ההפחתה נימקה בנזק שנגרם למערערת עקב דחיית המכירה ואיסור הדיספוזיציה. * **איזון בין אינטרסים:** בית המשפט מראה כיצד נעשה איזון בין זכויות הנפגע לבין נסיבות העניין, לרבות פגיעה אפשרית בנתבע. **סיכום ומשמעות:** פסק הדין מדגיש את החשיבות הרבה של חובת תום הלב בניהול משא ומתן, גם כאשר אין חוזה מחייב. הוא מרחיב את האפשרויות המשפטיות העומדות בפני צד שנפגע מהתנהלות חסרת תום לב, ומתיר תביעה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט גם במצב טרום-חוז י, תוך קבלת רווחים שהפיק הצד השני. זהו חידוש משמעותי המעניק הגנה רחבה יותר לצדדים המתקשרים במשא ומתן, ומחייב זהירות רבה יותר מצד מנהלים משא ומתן, שכן כל פעולה שאינה בתום לב, גם ללא כריתת חוזה, עלולה להוביל לחיובים כספיים. ההחלטה בדבר אי-התערבות בקביעות העובדתיות של בית משפט השלום, ובפרט בקביעת חוסר תום הלב, מדגישה את תפקידו המרכזי של בית המשפט לדרגה הראשונה בהערכת ראיות ומהימנות. הדחייה של שני הערעורים מבטאת עמדה עקבית כי ההתנהלות של אסום חרגה מגבולות תום הלב, וכי הפיצוי שנקבע, על אף הפחתתו, הוא צודק בנסיבות העניין.