בד"מ 23/11

תקציר

הכרעת הדין המדוברת עניינה בבקשה להשעיה זמנית של עורך דין, בעקבות הרשעתו בעבירה פלילית. לאחר ששקל את הרקע העובדתי ואת טיעוני המתלונן ובא כוחו של הנאשם, בית המשפט סבור כי התקיימו הדרישות להשעיה זמנית. עורך הדין הורשע בעבירה פלילית חמורה ונסיבות העבירה מהוות קלון. בית המשפט מכיר בחומרת הסנקציה ונוקט משנה זהירות בטרם מחליט עליה. עם זאת, במקרה זה, בית המשפט משוכנע כי אין ברירה אלא להורות על השעיה זמנית. בית המשפט מדגיש את חומרת מעשיו הקיצוניים של עורך הדין, שהיו כרוכים בדקירת לקוחו במשרדו, ואת ההתנהגות המצופה מעורך דין. בנוסף, הדחייה העקבית של טענת ההגנה העצמית של הנאשם על ידי בתי המשפט, לצד חומרת העבירה, משנים את מאזן הכוחות נגדו. בית המשפט מתייחס גם לשיהוי בהגשת הבקשה להשעיה זמנית, ומציין כי בחירתו של הנתבע לממש את זכויותיו החוקיות מאריכה את ההליך, ולפיכך טענת חלוף הזמן אינה מתקבלת בהקשר זה. בסופו של דבר, בית המשפט נעתר לבקשת ההשעיה הזמנית, תוך מתן עדיפות לאינטרס הציבורי ולצורך להגן על הציבור מפני סכנה פוטנציאלית.