ב"ל 10927/08

תקציר

התובע, תושב ישראל, רכש דירה באלעזריה וביקש פסק דין הצהרתי כי מקום מגוריו הוא בסמכות הדין הישראלי, ובפרט חוק הביטוח הלאומי, וביקש להיות מוכר כתושב ישראל על ידי הנתבע, המוסד לביטוח לאומי. התובע טען כי ניתנה לו הבטחה מהמדינה וממוסדותיה כי המעבר לאלעזריה לא יפגע בזכותו לקבלת הטבות. עם זאת, השופט קבע כי חוק הביטוח הלאומי אינו חל על אלעזריה שכן הוא אינו בתחומי מדינת ישראל כפי שקבעה הממשלה. יתר על כן, השופט מצא כי זכאותו של התובע להטבות בעת שהתגורר באלעזריה נבעה מתקנות שבוטלו מאוחר יותר, ובכך ביטלו את הבסיס המשפטי לטענותיו. השופטת דחתה גם את הטענה כי ביטול התקנות מהווה הפרת הבטחה או מצג מצד המדינה, שכן מערכת היחסים בין המכון למבוטחיו כפופה לחוק בלבד. בנוסף, קבעה השופטת כי לבית המשפט אין סמכות לדון בתביעות נזיקין המבוססות על עוולה נזיקית וכי טענת התובע לאפליה נגד תושבים ישראלים אחרים באזור נעדרת כל יסוד. לפיכך, דחתה השופטת את התביעה לגופה, מבלי להתחשב בהגנת ההתיישנות שהעלה הנתבע. כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות. על פסק הדין ניתן לערער בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.