ת"א 14549-10-10

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת על זכויות החכירה של בית מגורים הממוקם ברחוב תבור 16 ברמלה, בין הרוכשים בעסקת מכר ראשונה, אבו רקיעק, לבין בנק מלווה בעסקת מכר שנייה. התובעים, אבו רקאייק, ביקשו להצהיר על בעלותם בזכויות החכירה, בעוד הבנק טען כי יש להם זכות משכנתא על הנכס. בית המשפט פסק לטובת התובעים. נקבע כי אבו רקייק רכש בתום לב את זכויות החכירה ושילם את מלוא התמורה עבור הנכס. זכויותיהם לא נרשמו בטאבו אלא נרשמו ברשות מקרקעי ישראל. בינתיים העמיד הבנק הלוואה לעסקת המכירה השנייה, שהכספים ממנה ניתנו למוכרים, שוקרי. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות לקנוניה בין שוקרי לבין הקונה, קופל, להונות את הבנק. באשר לתביעות המתחרות, קבע בית המשפט כי לאבו רקיע, כרוכש הראשון, הייתה עדיפות על פני הבנק. בית המשפט הדגיש את חובת תום הלב במקרים כאלה, המחייבת את הקונה הראשון לכתוב הערת אזהרה בספרי המנהלת, ואת הקונה השני (או המלווה) לבדוק את מצב החזקה בנכס. הימנעותו של הבנק מעריכת חקירה ראויה בנוגע להחזקת הבית שללה את טענתו כי אבו רקייק פעל בחוסר תום לב. זאת ועוד, סביב העסקה הראשונה היו נסיבות חריגות שהצדיקו היעדר הערת אזהרה. בסופו של דבר הכריז בית המשפט על אבו רקיק פחימה ועל יורשיו של אבו רקייק אחמד כבעלים החוקיים של זכות החכירה בנכס. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪.