סע"ש 10610-09-19

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הראיות והטענות שהוצגו בדבר תחולת צו ההרחבה בענף הבנייה על יחסי העבודה במקרה זה. התובעת לא הצליחה להביא ראיות מספיקות לכך שעיסוקה העיקרי של הנתבעת הוא עבודות עפר, כנטען. יתר על כן, פרשנותה של הנתבעת את עיסוקם כהפעלת השכרת מכולות ותחנות מעבר סבירה יותר ומתיישבת עם הסיווג האחיד של ענפי המשק. לפיכך, בית המשפט דוחה את הטענה לתחולת צו הרחבת ענף הבנייה. באשר לצו ההרחבה בענף התחבורה, גם התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה. בעוד שתפקידו של התובע היה נהיגה במשאית, נמצא כי עיקר פעילותה של הנתבעת היא השכרת מכולות, כאשר הובלת מכולות היא פעילות תומכת. על פי הסיווג האחיד, עסקו של הנתבע אינו נופל תחת ההגדרה של "מפעל תחבורה". בית הדין מכיר בכך שהנתבעת לא מסרה הודעה בכתב על תנאי העסקתה לתובע. עם זאת, התובע לא הוכיח כל נזק הנובע ממחדל זה. עם זאת, נוכח חוסר הבהירות בנוגע להסכם העבודה, בית הדין פוסק לתובע 10,000 ₪ כפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת. בית הדין שקל בכובד ראש את הראיות בנוגע לגמול שעות נוספות, עבודה בימי שישי והפסקות. בשל היעדר רישומי נוכחות וחוסר יכולתה של הנתבעת להפריך את טענות התובע, מקבל בית המשפט את גרסת התובע לאירועים. לפיכך, הנתבעת חויבה לשלם לתובע סך של 11,475 ₪ בגין שעות נוספות שלא שולמו. בנוסף, בית המשפט פוסק 10,000 ₪ עבור משכורתו ה-13 של התובעת, מאחר שהנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות להפרכת טענת התובעת לשכר מובטח. תביעת התובע לפיצויי פיטורים עם התפטרותה נדחית, שכן הם לא הצליחו לבסס קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין ההרעה הנטענת בתנאי העבודה ולא הביאו ראיות לכך שהודיעו לנתבעת על כוונתה להתפטר. גם תביעת התובעים לפיצוי בגין תשלום קנס נדחית, שכן לא הציגו כל ראיה לכך שהנתבע הסכים לפצותם. נוכח קבלתה החלקית של התביעה, מנכה בית המשפט מהסכומים שנפסקו דמי הודעה מוקדמת בסך 10,000 ₪. לפיכך, הנתבעת נדרשת לשלם לתובע סך של 21,475 ₪, כולל 10,000 ₪ בגין הודעה מוקדמת שלא שולמה, 11,475 ₪ עבור שעות נוספות ו-10,000 ₪ עבור משכורת 13. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנצברו מסיום העסקתו של התובע ועד למועד התשלום בפועל.