ע"א 645/04

תקציר

במקרה זה ערערה המערערת על פסק דין שחייב אותה לשלם חובות של סוכני מכס ותובלה בן שושן, חברה שבשליטתה ובבעלות בעלה. היא חתמה על ערבות בלתי מוגבלת לחוב החברה לבנק הבינלאומי בע"מ, שעלה על 1.5 מיליון שקל. המערערת טענה כי ערבותה פקעה לאחר שהעבירה את מניותיה לגיסה, שחתם אז על ערבות חדשה. עוד טענה כי ערבותה צריכה להיות בטלה על פי חוק הערבות, כ"ערבה יחידה", בשל היותה בלתי מובטחת בסכום מסוים. עם זאת, בית המשפט המחוזי לא מצא תשתית עובדתית לתביעת השחרור שלה וקבע כי היא אינה "ערבה יחידה" מאחר שהיא "בעלת עניין" בתאגיד החייב המשפחתי. היא פירשה את ההגדרה הרחבה של חוק ניירות ערך ל"בעל עניין", וראתה במערערת ובבעלה גוף אחד המחזיק ביותר מ-5% מהתאגיד. פרשנות זו נועדה למנוע עקיפה של האחריות הכלכלית בתוך התא המשפחתי. בית המשפט דחה גם את טענתה בדבר אי סדרים פרוצדורליים בחתימה על הערבות, וציין כי תפקידה והיכרותה עם התאגיד שוללים כל חיסרון אינפורמטיבי. שכר הטרחה הגבוה שהוטל בפסק הדין המקורי הופחת בערעור. הערעור נדחה ברובו ואישר את אחריותה לחובות התאגיד, אך התאים את שכר טרחת עורך הדין לסכום סביר יותר.