ע"א 587/65

תקציר

עניינו נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לפרויקט בנייה אשר לטענת המערערת התקשרה בשותפות עמו של המשיב השני. המערערת השקיעה כספים בפרויקט, אך לאחר שהמשיבה השנייה הוכרזה פושטת רגל, סירב הנאמן להכיר בשותפות, בטענה שמדובר ביחסי מלווה-לווה. בית המשפט המחוזי דחה את עתירות המערערת למימוש הפרויקט או להכרה בשותפות. פסק דין זה עניינו בערעור על החלטה זו ובערעוריהם הנגדיים של המשיבים בעניין תשלום הוצאות. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקיבל את הערעור שכנגד. מערכת היחסים בין המערערת לבין המשיב השני נקבעה כמערכת יחסים של מלווה ולווה, שכן מסמך נוסף הבטיח את חלקה של המערערת ברווח כסכום מינימום קבוע, ובכך דמה להלוואה בריבית ולא לשותפות. בנוסף, התנהלות המערערת והמשיב השני לא היוותה שותפות, שכן השיפוי לא הצטמצם להפסדים מעבר להשקעתה של המערערת; במקום זאת, היא ערבה להשקעה עצמה. בית המשפט ציטט מספר פסקי דין ישראליים ואנגליים והפנה לפקודת השותפויות (HAI, פרק 133) בפסק דינו. הערעור נדחה, והערעור שכנגד בעניין ההוצאות התקבל, כאשר המערערת חויבה בהוצאות המשיבים בשתי הדרגות בסך 1,000 ל"י כל אחת.