רע"א 809/22

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שנמסרו: **ניתוח משפטי של רע"א 809/22** ההחלטה הנדונה עוסקת בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר דחה ערעור על החלטת רשם בית המשפט המחוזי. סלע המחלוקת העיקרי בהחלטה זו נוגע לסיווג ההליך המשפטי – האם מדובר ב"גלגול שני" או ב"גלגול שלישי" – ולהשלכות הסיווג על אפשרות הערעור. **1. סיווג ההליך כ"גלגול שלישי" – עקרון משפטי מרכזי והשלכותיו:** הקושי המרכזי שהתעורר בהחלטה הוא טענת המבקשים כי מדובר ב"גלגול שני", שכן החלטת הדחייה וההחלטה בערעור ניתנו על ידי אותו בית משפט (בית המשפט המחוזי). השופט סולברג דוחה טענה זו ומאמץ את הדעה הכללית הרווחת, לפיה בקשת רשות ערעור על פסק דין של שופט בית המשפט המחוזי, אשר דן בערעור על החלטה אחרת של רשם בית המשפט המחוזי, מהווה "גלגול שלישי". * **עקרון משפטי:** הכלל הוא שניתן להגיש ערעור אחד על החלטה של בית משפט בדרגה הראשונה (לרוב, בתי משפט השלום או הרשמים). ערעור נוסף, המכונה "גלגול שני", נדרש בדרך כלל רק במקרים חריגים, כאשר קיים צורך לאפשר פיקוח שיפוטי נוסף. כאשר מדובר בערעור על החלטה שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי במסגרת ערעור על החלטת רשם, נוצר מצב בו ההחלטה השיפוטית עברה שני שלבים. בהתאם לסעיף 96(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על החלטה כזו, אך הדבר נחשב ל"גלגול שלישי" לצורך התביעה. * **חידוש או יישום עקרוני?** החלטה זו אינה מציגה חידוש משפטי, אלא מיישמת עקרון משפטי מבוסס ומושרש בדין הישראלי. הבהרת הסיווג נועדה להבטיח את יעילות ההליכים השיפוטיים ולמנוע ריבוי ערעורים מיותרים. * **השלכות:** הפיכת ההליך ל"גלגול שלישי" מקטינה משמעותית את הסיכויים לקבלת רשות ערעור. בית המשפט העליון נוטה להימנע מהתערבות ב"גלגול שלישי" אלא במקרים חריגים ביותר, הכוללים שאלות משפטיות עקרוניות בעלות חשיבות רחבה, חשש ממשי לעיוות דין, או טעויות מהותיות בפסק הדין. **2. דחיית בקשת הרשות לערער – יישום סמכות תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי:** בהתבסס על סיווג ההליך כ"גלגול שלישי", השופט סולברג דוחה את הבקשה מכוח סמכותו לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. * **עקרון משפטי:** תקנה 148א קובעת כי בית המשפט רשאי לדחות בקשת רשות ערעור מבלי ליתן למשיב להגיב, אם מצא כי אין מקום להיעתר לבקשה. שימוש בסמכות זו מדגיש את החסמים הגבוהים הניצבים בפני מי שמבקש רשות ערעור ב"גלגול שלישי". * **הנימוקים לדחייה:** * **עניינם הפרטני של הצדדים:** השופט קובע כי הבקשה "נטועה כל כולה בעניינם הפרטני של הצדדים". משמעות הדבר היא שהבקשה אינה מעלה שאלה משפטית עקרונית או ציבורית, אלא נוגעת לנסיבות ספציפיות של המקרה הנדון. * **"כסות עקרונית" מאולצת:** ניסיונם של המבקשים "לעטות לבקשתם כסות עקרונית" לא צלח. הדבר מצביע על כך שהמבקשים ניסו להציג את עניינם כבעל חשיבות רחבה יותר ממה שהוא באמת, כדי להצדיק את הגשת הבקשה. * **היעדר עיוות דין:** השופט קובע כי אין חשש לעיוות דין. עיוות דין הוא אחד מהטעמים העיקריים שבעטיים בית המשפט העליון עשוי להתערב ב"גלגול שלישי". קביעה זו מהווה חסם משמעותי בפני המבקשים. **3. התמודדות עם טענת הדמיון להליכים אחרים:** המבקשים טענו כי בהליך זהה, עם נתונים דומים, התקבלו בקשות לביטול היתר המצאה, על ידי אותו מותב בבית המשפט המחוזי. השופט סולברג דוחה טענה זו תוך הדגשת ההבחנה בין דמיון לזהות. * **עקרון משפטי:** כלל הוא שבית המשפט דן בכל מקרה לגופו, על בסיס נסיבותיו הייחודיות. גם דמיון מהותי להליכים קודמים אינו מבטיח תוצאה זהה. * **הבחנה בין דמיון לזהות:** השופט מדגיש כי "דמיון אינו בהכרח זהות". לעיתים, שינוי קל בנסיבות יכול להוביל להבדל מהותי בתוצאה המשפטית. * **הנתון המכריע – גילה המתקדם של המשיבה:** השופט מצביע על נתון ספציפי שמבדיל את המקרה הנדון, והוא "גילהּ המתקדם של המשיבה". נתון זה נחשב בעל משמעות רבה, הן במסגרת מבחן "מירב הזיקות" (הקובע את הפורום הראוי לדיון) והן במסגרת מבחן "הציפיות הסבירות של הצדדים". שיקול זה, לבדו, מספיק כדי להכריע את הכף לטובת דחיית הבקשה, במיוחד כאשר "כפות המאזניים מעויינות" (כלומר, המקרה לא היה ברור לחלוטין). * **הפרכת טענה נוספת:** השופט מתייחס גם לטענת המבקשים כי הרשם "שלל בלא נימוק את אפשרות העדתה של המשיבה בבית משפט זר או באמצעים טכנולוגיים". השופט מבהיר כי הרשם לא שלל זאת בלא נימוק, אלא ציין כי שמיעת עדותה של המשיבה "לא תהיה מלאכה קלה אף בבית משפט בישראל, ועל אחת כמה וכמה בבית משפט זר, או באמצעים טכנולוגיים למיניהם". בכך, מראה השופט כי הרשם שקל את האפשרויות הללו, אך הביא בחשבון את הקשיים הכרוכים בכך. **4. סיום ההליך:** בקשת הרשות לערער נדחית בזאת, ולא נעשה צו להוצאות מכיוון שתשובה לא נתבקשה. **סיכום עקרונות משפטיים וחידושים:** * **החלת דוקטרינת "גלגול שלישי" במקרים של ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת רשם:** החלטה זו מחזקת ומבהירה את הכלל המשפטי המכיר בערעור כזה כ"גלגול שלישי", ומדגישה את ההשלכות המחמירות של סיווג זה על היקף הביקורת השיפוטית. * **שימוש בסמכות לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי:** דחיית בקשה מבלי לתת למשיב להגיב, כאשר אין מקום להיעתר לבקשה, מהווה כלי יעיל לסינון בקשות חסרות בסיס ב"גלגול שלישי". * **חשיבות הנסיבות הפרטניות של כל מקרה:** החלטה זו מדגימה כיצד שיקולים פרטניים, כגון גילה המתקדם של בעלת דין, יכולים להכריע את הכף במקרים של "גלגול שלישי", גם כאשר קיימים דמיון להליכים קודמים. * **הבחנה דקה בין דמיון לזהות:** השופט מדגיש כי די בשינוי נסיבות אחד כדי להוביל לתוצאה משפטית שונה, גם אם הליכים אחרים דומים בהיבטים מסוימים. ההחלטה אינה מציגה חידושים משפטיים יוצאי דופן, אלא מיישמת ומחזקת עקרונות משפטיים קיימים, תוך שימת דגש על יעילות ההליך השיפוטי והגבלת הערעורים ל"גלגול שלישי" למקרים חריגים ומשמעותיים.