ת"א 1975/00

תקציר

פסק הדין משרטט סכסוך כספי מורכב בין התובעים פארמלייף, התובעת מס' 2 (מנהלת חשבונות ואיש עסקים), התובעת מס' 3 (חברה זרה) והנתבעת קארד-גארד, חברה המייצרת מוצרים בתחום הדיאגנוסטיקה הממוחשבת. התיק נסוב סביב תביעות התובעים לקבלת עמלות על מכירת מוצרי הנתבעת ביפן. פסק הדין, מיום 18.7.2011, הוא פסק דין משלים בהמשך לפסק דין חלקי שניתן בנובמבר 2006. פסק הדין המשלים משרטט את ההיסטוריה של התיק, לרבות הסכם שנחתם במאי 1996 המזכה את התובעים בעמלה למכירת מוצרי קארד-גארד ביפן. התעוררה מחלוקת לגבי זכאותם של התובעים לעמלות אלה, מה שהוביל להתדיינות הנוכחית. פסק הדין דן בטענות הצדדים, תוך התמקדות בשלב החשבונאות הפיננסית ובקביעת שכר הטרחה בו חייבת הנתבעת לתובעים. בית המשפט ממנה מומחה, רו"ח יהודה ברלב, לבדיקת חשבונותיו של הנתבע. חוות הדעת של ברלב הופכת לראיה מרכזית, המפרטת את העסקאות שביצעה קארד גארד בין השנים 1999 ל-2000 ומדגישה הבדל משמעותי בין המכירות לבין התקבולים שקיבלה החברה. לטענת התובעים, סכומים אלה שלא שולמו התקבלו על ידי הנתבעת ויש להתחשב בהם בעת חישוב העמלות המגיעות להם. פסק הדין מנתח בפירוט כל אחת מתביעות התובעים לשכר טרחה. היא פוסקת לתובעים עמלות בסך 4 מיליון דולר, שהנתבע קיבל ללא עוררין, לצד שכר טרחה שלא שולם בסך 2,300 דולר בגין שירותי עבר. בית המשפט פוסק גם לטובת תביעת התובעים לעמלה של 15% על יתרת החוב של JMS לקארד גארד, שהוקצה לבנק הפועלים ונפרע באמצעות בנק הבריאות ניהון תאגיד נישי ניהון. התובעים זוכים גם בעמלה נוספת של 6% בגין מכירת 136 אלף מכשירים ביפן, כפי שנקבע בהסכם. באשר לפסק הדין החלקי משנת 2006, בית המשפט מאשר את זכאותם של התובעים לשכר טרחה בסך 765,000$ בקשר עם צו מאפריל 1998. כן חויבה הנתבעת בתשלום מס ערך מוסף על העמלות שנפסקו לתובעים 1 ו-2 אך לא לתובעת מס' 3. הסכומים ישולמו בשקלים חדשים, עם הפרשי הצמדה וריבית שנצברו ממועד פסק הדין המשלים. לבסוף, הנתבע חויב לשלם לתובעים שכר טרחת עורך דין, בסך 300,000 ₪, וכל הסכומים החייבים בו נושאים ריבית על פי דין ממועד פסק הדין המשלים ועד שישולמו במלואם. פסק הדין הוא לטובת התובעים, ומורה לחברת קארד-גארד להסדיר את יתרת שכר הטרחה כמפורט בפסק הדין.