ת"א 15917-12-08

תקציר

פסק דין זה דן בתביעה אזרחית שהגישה חברה נגד סמנכ"ל הכספים שלה לשעבר, שמש, ואחד מבעליה, רן. החברה טענה כי שמש ביצע גניבה ומרמה בכך שלקח כספים מהחברה ללא הצדקה. המחלוקת העיקרית הייתה על תנאי שכרו של שמש, שכן לא נחתם הסכם בין הצדדים. שמש טען כי שכרו והטבותיו גדלו עם השנים, וכי החברה הייתה מודעת להעלאות אלה והסכימה להן. החברה טענה מנגד כי שכרו של שמש נקבע על 18 אלף שקל בחודש, וכי לא ניתנו לו תוספות כלשהן. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי גרסתו של אף אחד מהצדדים לאירועים אמינה לחלוטין. נקבע כי שכרו ההתחלתי של שמש נע בין 19 אלף שקל ל-22 אלף שקל, וכי הטבות התעסוקה שלו כללו רכב פרטי, טלפון נייד, תשלום אגרה שנתית למועצת רואי החשבון וללשכת רואי החשבון וביטוחי מנהלים. שמש הייתה זכאית גם לימי הבראה וימי חופשה הניתנים לפדיון על פי חוק. בית המשפט מצא כי שמש אכן ביצע את עוולת המרמה בשלושה מקרים ספציפיים, ולכן הורה לו להשיב לחברה סכומים מסוימים. מקרים אלה היו: הוצאות אישיות שחויבו בכרטיסי האשראי של החברה; בונוסים שתבעה שמש שלא אושרו; ותשלומים גבוהים יותר עבור ימי חופשה והבראה ממה שהיה זכאי לו. בסך הכל הורה בית המשפט לשון לשלם לחברה 139,210 שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה. תביעת החברה נגד רן נדחתה. כל צד יישא בהוצאות המשפט שלו, למעט סכום של 7,500 שקל, אותו תשלם שמש לחברה כהשתתפות באגרת התביעה. עוד קבעה השופטת כי ניתן לפרסם את פסק הדין, למעט סעיף ספציפי הנוגע לאיומים שהושמעו במהלך חקירתו של שמש.