ע"פ 7731/20

תקציר

המערער ערער על החלטת בית משפט השלום בצפת שלא לפסול את הממונה מלדון בכתב אישום שני הנוגע לשימוש בלתי מורשה בקרקע, בנימוק של הטיה פוטנציאלית בשל חשיפה מוקדמת לראיות בתיק באמצעות בקשות במעמד צד אחד. בית המשפט קבע תחילה דיונים בשני כתבי האישום הנוגעים לאותה קרקע, בטענה כי מעורבותו הקודמת של השופט בבקשות במעמד צד אחד לא השפיעה באופן משמעותי על היעדר משוא פנים, שכן בקשות אלה הציגו ראיות בסיסיות בלבד ולא ביססו תפיסות מוקדמות כלשהן של אשמה. בית המשפט הוסיף ונימק זאת בכך שדיונים מקבילים בתיקים קשורים או חשיפה לראיות בלבד אינם מצדיקים אוטומטית פסילה, אלא אם כן הדבר מוביל לחששות מהימנים ברורים או משוא פנים, דבר שלא ניכר במקרה זה. המערער טען כי חשיפת הנציב לחומרי חקירה ולדוחות עדים עלולה הייתה לפגוע במשוא פנים, אך בית המשפט לא מצא תשתית עובדתית לטענות אלה, וציין כי בקשות דומות רבות טופלו ללא משוא פנים. בנוסף, בית המשפט הצביע על העיתוי המאוחר בבקשת הפסילה של המערער וציין היעדר ראיות המצביעות על משוא פנים. לפיכך, הערעור נדחה, תוך שהוא קובע כי אין הצדקה לפסילה על בסיס החשש הנטען למראית עין של צדק או משוא פנים.