תא"פ 107/60

תקציר

הכרעתו של בית המשפט נוגעת לשני מרכיבים בבקשת המבקש לקבלת מידע ובהתנגדות המשיב לה, המעוגנת בשני דינים נפרדים. ראשית, באשר לחוק האפוטרופוס הכללי, בית המשפט מוצא כי רצונו של המבקש לעיין במסמכים גובר במקרה זה. מטרת החוק היא לאפשר למדינה לנהל נכסים של נעדרים, והמבקש, שיש לו זיקה דורית לחלקת אדמה המעובדת על ידי משפחתו, נופל תחת ההגדרה של "בעל עניין" הזכאי לגילוי מידע. זיקה זו, אף שאינה זכות קונקרטית, מספיקה על פי חוק האפוטרופוס הכללי כדי שהמבקש יוכל לעיין במסמכים, מה גם שתקנה 23 אינה יכולה לשלול ממנו את זכות העיון בהם. שנית, ההחלטה מתייחסת לחוק הגנת הפרטיות. בעוד הן הנעדר והן המשיב מוגנים על ידי הוראות להגנת הפרטיות, בית המשפט מוצא כי זכותו של המבקש לדעת, במקרה זה, גוברת על שיקולי פרטיות. המידע המבוקש אינו פוגע בזכות לפרטיות, וביקורת על פעולותיה של רשות ציבורית יכולה להבטיח תקינות שלטונית. יתר על כן, מאחר שהמבקש אינו טוען לבעלות, אין בכך כדי לפגוע בתפקידיה של הרשות הציבורית. לפיכך, המבקש יכול לעיין במסמכים, למעט רישומי המשיב והתכתבויות פנימיות, במועדים שצוינו. ההחלטה מתקבלת ללא צו לגבי הוצאות, כלומר כל צד יישא בשלו.