ע"א 2266/14

תקציר

התיק נסוב סביב תביעת לשון הרע שהגיש המשיב נגד המערערים בגין שלושה פרסומים נפרדים. בית המשפט המחוזי בירושלים פסק לטובת המשיב בגין הפרסום השני ודחה את התביעה בגין הפרסום הראשון והשלישי. שני הצדדים ערערו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המערערים ערערו על ההחלטה על הפרסום השני ועל אי תשלום הוצאות כלשהן על ידי המשיב. המשיב ערער נגדית, וטען כי יש להטיל על כל המערערים אחריות לכל שלושת הפרסומים ולתבוע פיצויים. לאחר מכן הגישו המערערים בקשה למחוק חלקים מהערעור שכנגד, בטענה שהם עוסקים בעניינים שאינם קשורים לערעור העיקרי. עם זאת, השופט דחה את בקשת המערערים בקובעו כי ערעור שכנגד אינו חייב להיות זהה לערעור העיקרי אלא חייב להיות בעל זיקה מהותית. במקרה זה, כל שלושת הפרסומים היו חלק ממאבק אידיאולוגי ולכן היו קשורים זה בזה במידה מספקת. יתר על כן, מאחר שכל המערערים הגישו את הערעור העיקרי, לרבות ערעור על אי פסיקת הוצאות, זכותה של המשיבה להגיש ערעור נגדי כפי שעשתה. לפיכך, התיר השופט לערעור שכנגד להתנהל במתכונתו הנוכחית והורה על מחיקת ערעור נפרד (רע"א 2584/14) על הסף. משמעות פסק הדין היא שגם הערעור וגם הערעור שכנגד יימשכו כרגיל, ואף אחד מהצדדים לא חויב לשאת בהוצאותיו של הצד השני.