תמ"ש 43960/01

תקציר

התובעת, שהייתה נשואה למנוח קרוב ל-21 שנים והביאה עמו לעולם חמישה ילדים, מבקשת הכרה בזכויותיה במספר נכסים שבבעלותו: בעלות מלאה או מחצית על הבית בחולון בו התגוררו יחד, מחצית הבית בראשון לציון אותו רכש המנוח לאחר שעזב את התובעת, ומחצית מהנכסים הכספיים שהותיר אחריו המנוח, לרבות התמורה ממכירת בית ביד אליהו. הנתבעת היא בתו של המנוח מנישואיו הקודמים והמוציאה לפועל של צוואתו, אשר מנשלת את התובעת. השופט פסק לטובת טענות התובע. לגבי הבית בחולון, השופטת הכירה בתרומתה של התובעת למאמץ המשותף ובקשר הכלכלי שלה לנכס, ולכן קבעה כי יש לכלול אותו בנכסים המשותפים של בני הזוג. למרות שהמגרש עליו נבנה הבית נרכש על ידי המנוח לפני נישואיהם, בית המגורים נבנה והורחב במהלך הנישואין במאמץ משותף של שני בני הזוג, לרבות תרומתה הכספית של התובעת מעבודתה ודמי השכירות של דירתה. לפיכך, התובע זכאי להירשם כבעלים של מחצית הזכויות בבית בחולון. כמו כן, קבעה השופטת כי התובעת זכאית להירשם כבעלת מחצית הזכויות בבית בראשון לציון. הבית נרכש זמן קצר לאחר שהמנוח עזב את התובעת, והראיות הראו כי הוא נרכש עם הנכסים הכספיים שנצברו במהלך חייו המשותפים של התובע עם המנוח. ניסיונו של המנוח לרשום את הבית על שם קרוביו נתפס כניסיון להסתיר את הנכס מהתובע, והשופט קבע כי הבית בראשון לציון אכן היה ביתו של המנוח ונרכש מכספו. באשר לנכסים הכספיים, הסכימה השופטת עם טענת התובעת כי המנוחה העניקה את זכויותיה בדירה ביד אליהו במתנה. התובע הוכיח גם כוונה ספציפית מצד המנוח לחלוק ברכוש זה, אשר לא נסתרה על ידי הנתבע. לפיכך, זכאית התובעת למחצית התמורה המתקבלת ממכירת הדירה, בסך כולל של 197,222.50 ₪. כמו כן הורה השופט לנתבע, כמקבל עיזבון המנוח, לשלם לתובע סכום זה בתוספת הפרשי הצמדה מיום 30.6.97 ועד למועד פסק הדין. בנוסף, פסק השופט לתובע 30,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, שישולם על ידי הנתבע. פסק הדין יפורסם בעילום שם.