בד"מ 73/09

תקציר

פסק הדין עוסק בתלונה נגד עורך דין בגין אי החזרת שיק ללקוחו והפרות אתיות נוספות ביחס לצ'ק. הלקוח שכר את שירותיו של עורך הדין בתביעת ליקויי בנייה ושילם לו בצ'קים, שאת אחד מהם לא פדה עורך הדין בשל עיקולי חשבונות. הלקוחה טענה כי ביקשה מעורך הדין להחזיר לה את כל מסמכיה, לרבות הצ'ק, אך הוא החזיק בו שלא כדין במשך שנים ואף ניסה לגבות את ערכו למרות ששולם במזומן. עורך הדין טען מנגד כי הלקוחה לא שילמה לו כראוי עבור שירותיו וכי הצ'ק שימש כדין לכיסוי שכר טרחתה של בתה. בית הדין המשמעתי פסק לטובת עורכת הדין והגיע למסקנה כי גרסתה של הלקוחה לאירועים אינה אמינה וכי היא לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיה. צוין כי עדותה של הלקוחה הייתה רצופת סתירות, וכי הימנעותה מלכלול את המחלוקת על הצ'ק בהליכים משפטיים קודמים פעלה נגדה. כמו כן, בית המשפט קיבל את הסברו של עורך הדין כי הצ'ק שימש לכיסוי הוצאות ושכר טרחה נוספים, ומצא את גרסתו לאירועים נתמכת בראיות. שני השופטים הסכימו כי יש לזכות את עורך הדין מכל אשמה, כאשר השופט מארון אבו נסאר הדגיש כי התנהלות הלקוח פעלה גם נגדה וכי עורך הדין הצליח להעלות ספק סביר באשמתו. השופט חאלד מ. זועבי הסכים עם החלטה זו, והדגיש את הימנעותו של הלקוח מלהביא ראיות מספיקות. ההחלטה התקבלה פה אחד לזכות את עורך הדין מכל הפרות אתיות.