ע"מ 1121/05

תקציר

פסק הדין דן בערעור בדבר הכרה בהפרשה לחוב מותנה בדוחות המס של המערערת. המערערת, אשר נתבעה על ידי מינהל מקרקעי ישראל לשלם חוב הנובע מהפרש בשווי הקרקע, לא הזכירה את טענת המינהל בדו"ח המס המקורי שלה. המערערת טענה כי יש להתיר לה לתקן רטרואקטיבית את דוח המס שלה לשנת 1998 כך שיכלול את ההפרשה לחוב המותנה, וכן ביקשה לצמצם את ההפרשה שנעשתה בדו"ח המס שלה לשנת 2001. פסק הדין מנתח את הנסיבות הסובבות את ההכרה בהפרשה ואת הדרישות לקצבה. היא מדגישה את הצורך בתום ליבו של החייב ואת עיתוי ההכרה. בית המשפט מכיר בתוקפו של החוב המגיע למינהל מקרקעי ישראל, אך אינו מתיר את תיקון הדו"ח משנת 1998 בשל חוסר תום לב מצד המערערת. החברה הייתה מודעת לחוב, אך סברה כי הוא מופרך. זאת ועוד, בית המשפט קובע כי בקשת המערערת לתיקון הדו"ח משנת 1998 מונעת משיקולי כדאיות מס. באשר לשנת המס 2001 מצא בית המשפט כי המערערת, על סמך ייעוץ משפטי וחשבונאי, הפחיתה את ההפרשה ל-70% מהסכום הנדרש. המשיב נדרש לתקן את השומה לשנה זו בהתאם. פסק הדין מסתיים בדחיית הערעור וקובע כי על המערערת לכסות את הוצאות המשיב, לרבות שכ"ט עורך דין, בסך 35,000 ₪.