בש"פ 1171/10

תקציר

המערער, שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות רכוש רבות הקשורות במרמה וזיופים, ערער על החלטת בית משפט השלום בחיפה לעצור אותו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. הערעור הובא בפני בית המשפט המחוזי בחיפה, שדחה את הערעור, וכעת ערער המערער לבית המשפט העליון. המערער טען כי חלופת מעצר הבית שהוצעה על ידי שירות המבחן ונתמכה על ידי בתי המשפט היא ראויה, נוכח נכונותם של בני משפחתו לפקח עליו והיעדר חשש מהתערבותו בהליך המשפטי. עם זאת, המדינה הדגישה את אופיו של המערער כעבריין רכוש סדרתי שביצע עבירות מתוחכמות גם בשחרורו על תנאי, תוך סיכון שלום הציבור ורכושו. למרות ההערכה החיובית של המפקחים המוצעים ונכונותם לסייע, הסכים שופט בית המשפט העליון עם החלטות הערכאות הנמוכות יותר. השופט הדגיש את אופיו הרצידיביסטי של המערער, את חוסר האיפוק ואת התחכום של פשעיו, שניתן היה לבצעם בקלות גם ממקום של מעצר בית. זאת ועוד, השופטת הביעה חשש מהאפשרות של שיבוש הליכי משפט מצד המערער ומהפרת תנאי השחרור החלופיים. נוכח עברו הפלילי העשיר של המערער, הגיע השופט למסקנה כי אין די בחלופת מעצר כדי להפחית את הסיכון הנשקף ממנו. לפיכך, הערעור נדחה, והמערער יישאר במעצר עד תום ההליכים המשפטיים.