דב"ע מב/63 - 3

תקציר

מערכת היחסים בין אוניברסיטה למוריה היא חוזית. תוכנו של קשר זה נובע ממקורות שונים, לרבות דין, הסכמים קיבוציים, חוזי עבודה אישיים ותנאים מכללא. תקנון האוניברסיטה ותקנון האוניברסיטה מהווים תנאים משתמעים בחוזי עבודה אישיים. למרות שהאוניברסיטה יכולה לשנות תקנון זה, היא אינה יכולה לעשות זאת באופן הפוגע בזכויות המוקנות של העובדים. במקרה זה, חוזה ההעסקה של מרצה באוניברסיטה היה לתקופה קצובה. הכלל הוא כי חוזה כזה מסתיים ללא כל פעולה הנדרשת ממי מהצדדים עם תום התקופה. מעמדו של המרצה לא השתנה לאחר שש שנים בתפקיד, ומשכך פג תוקפו של חוזהו. פעולותיה של האוניברסיטה בהארכת החוזה ולאחר מכן בביטולו היו חוקיות. לא היה צורך בהחלטה או גוף ספציפי כדי לפטר את המרצה, שכן החוזה פשוט עשה את שלו. המרצה טען כי האוניברסיטה לא פעלה בהתאם לעקרונות החופש האקדמי וכי זכויותיהם נפגעו. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות לכך וקבע כי האוניברסיטה פעלה כראוי ובתום לב. ככלל, הערעור, שביקש לערער על סיום העסקתו של המרצה, נדחה. המרצה חויב לשלם לאוניברסיטה 1,000 ש"ח בתוספת מע"מ כהוצאות הערעור.