ב"ש 6188/07

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין בתביעה אזרחית שהגישו מספר תובעים נגד מדינת ישראל - משרד הביטחון. התובעים, תושבי השטחים, טענו כי נפגעו מפיצוץ שנגרם ממטען שהותיר אחריו צה"ל או סוכניו, שאירע בעת שחזרו לביתם בכפר דיר ג'ריר ברמאללה. התובעים, לרבות עזבונו של מרואן עלאווי שמת מפצעיו, תבעו פיצויים בגין הפיצוץ. הנאשם הכחיש את הטענות וטען כי הפיצוץ נגרם ככל הנראה ממטען חבלה מאולתר מתוצרת מקומית ללא קשר לצה"ל. פסק הדין מתייחס באופן ספציפי לבקשת הנתבע להורות לתובעים להפקיד ערבות כבטוחה להוצאות הנתבע, אם התביעה תידחה. השופט שוקל שתי זכויות מנוגדות: זכות הגישה של התובעים לערכאות, וזכותו של הנתבע להבטחת הוצאותיו במקרה של דחייה. בעוד שהשופט מכיר בכך שבדרך כלל יש להטיל ערבות רק בנסיבות חריגות, הוא קובע כי מקום מגוריהם של התובעים בשטחים, בשילוב עם הימנעותם מהצהרה על נכסים כלשהם בתחומי המדינה, מעמידים מקרה זה בתוך אותן נסיבות חריגות. השופט נוקט משנה זהירות בהערכת גופה של התביעה בשלב מקדמי זה ומציין כי סיכויי ההצלחה אינם ברורים. הם מביאים בחשבון גם את זכות הגישה של התובעים לערכאות, את העובדה שהנתבעת היא המדינה ואת הקשיים באכיפת פסקי דין ברשות הפלסטינית. לפיכך, השופט מחליט כי על התובעים להפקיד ערבות: קבוצות 1-3 ו-4-6 נדרשות כל אחת להעמיד ערבות בסך 10,000 שקל, בסך כולל של 20,000 שקל, בתוך 45 יום. פסק הדין מדגיש כי זאת על מנת להבטיח את הוצאותיו של הנתבע. אם הערבות לא תופקד, התביעה תימחק.