תפ"ח 502/07

תקציר

הכרעת הדין דנה בעניינה של תאיר רדא, סטודנטית בת 13 שנרצחה בשנת 2006, ובהרשעתה של ר.ז., עובדת זרה זמנית, ברצח בכוונה תחילה ושיבוש הליכי משפט. הראיות כוללות מספר הודאות, עדויות עדים וראיות פורנזיות. השופט קבע כי ההודאות קבילות למרות פסילתו של ר.ז., שכן הן היו אמיתיות ואומתו על ידי ראיות אחרות. ראיות פורנזיות, כולל טביעות רגליים, שיער וניתוח טביעות אצבע, תמכו בתביעה. השופט דחה את טענות ההגנה והסתמך על חוות דעת המומחים מטעם התביעה. הכרעת הדין בוחנת את הודאתו של ר.ז., את נשק הרצח, את מנגנון הרצח ואת החתכים בגופה. העדויות מציגות תיאורים סותרים של תנועותיו של הקורבן, אך לר.ז. הייתה הזדמנות לבצע את הרצח. השופט דחה את טענות האליבי של ההגנה, ונמצא כי טענותיו של ר.ז. נעדרות תשתית עובדתית. עדויות העדים בנוגע לעיתוי לא ביססו ולא שללו את מעורבותו של ר.ז. השופט הדגיש כי ההודאות, הראיות הפורנזיות והחזקת נשק הרצח על ידי ר.ז. הובילו להרשעתו. פסק הדין מתייחס גם לכשלי חקירה, ומציין כי חלק מהכיוונים לא מוצו ואחרים לא הוכחו. טענות ההגנה בדבר הזנחת החקירות נדחו. השופט ציין כי הכוונה להרוג אינה מחייבת תכנון מראש; אפילו החלטה המתקבלת בלהט הרגע מספקת את היסוד הנפשי של מחשבה מוקדמת. הודאותיו של הנאשם, יחד עם ראיות מאששות, מצביעות על אשמתו. היעדר התגרות ואלמנט ההכנה תומכים אף הם בהרשעה ברצח בכוונה תחילה. בנוסף, העובדות תומכות בהרשעה בשיבוש הליכי משפט. השופט הדגיש את מארג הראיות האיתן, הכולל הודאות, ראיות פורנזיות ופרטים מבוססים, המבססים את אשמתו של ר.ז. מעבר לספק סביר. השופטים מתחו ביקורת על הסיקור התקשורתי של הפרשה ועל התארכותו המיותרת של המשפט. הם גם גינו את התנהגותם של חלק מהסנגורים ואת התנהגותם רודפת הפרסום של מעורבים אחרים בפרשה. השופטים הרשיעו פה אחד את ר.ז. בעבירות שיוחסו לו: רצח ושיבוש הליכי משפט.