ת"א 56671-08-16

תקציר

פסק הדין דחה את תביעת התובעים מכמה טעמים. ראשית, בית המשפט מצא כי התמורה בגין מכירת הדירה הייתה 1,608,000 ₪, ולא 1,779,875 ₪ הנתבעים על ידי התובעים, שכן הסכום האחרון לא נתמך בראיות מספיקות. גם טענת התובעים כי הנתבעים לא שילמו את מלוא התמורה נדחתה. בית המשפט קיבל את ראיות הנתבעים, לרבות אישור בכתב חתום על ידי התובע נסים, כי מלוא התמורה החוזית בסך 1,608,000 ₪ שולמה בהתאם להסכם המכר. בית המשפט ציין כי טענות התובעים היו בעל פה ולא נתמכו בראיות בכתב בנות זמננו. זאת ועוד, התנהלותם של התובעים, שהמשיכו לשלם דמי שכירות מבלי להעלות טענות בכתב או לדרוש את יתרת התמורה, עמדה כנגד טענותיהם. בנוסף, הודעת הביטול ששלחו התובעים, אשר ביקשו לבטל את הסכם המכר בשל אי תשלום מלוא התמורה, נמצאה בלתי מוצדקת. מאחר שבית המשפט קבע כי התמורה שולמה במלואה, לא הייתה הפרה יסודית של ההסכם, ולכן נדחו גם דרישות התובעים לפיצוי מוסכם ולהשבת דמי השכירות. השופט הגיע למסקנה כי התביעה נדחתה, ולא הוצא צו הוצאות נגד מי מהצדדים.