ת"א 697/02

תקציר

המחלוקת נסובה סביב עסקת מקרקעין, בה ביקש התובע לרכוש את מקרקעי הנתבע. בנו של הנתבע ועורך דינו ניהלו את המכירה ושלחו לתובע מכתב המאשר את המו"מ ביניהם למכירת הקרקע תמורת 370,000$ ומציע פגישה לחתימה על החוזה. הצדדים נפגשו, אך לא חתמו על החוזה, בשל מחלוקת סביב בקשת התובעת לעסקה "נטו" להסדרת סוגיות מס שבח. הנתבע טען כי התובע דרש סכום תמורה כוזב בחוזה, דבר שהתובע הכחיש. בית המשפט צידד בנתבעת, וקבע כי דרישתה הבלתי חוקית של התובעת מהווה חוסר תום לב ודחה את ההצעה הבלתי חוזרת. לחילופין, קבע בית המשפט כי להצעה היה מועד קבוע לקיבול – מועד האסיפה – אותו החמיץ התובע. גם הצעתה הנגדית של התובעת לבנות את העסקה כעסקה "נטו" נדחתה, שכן היא שינתה את ההצעה המקורית ולא עמדה בציפיות הנתבעת. בית המשפט פירש את המכתב כזכות סירוב ראשונה, אך התובע ויתר על זכות זו בכך שלא השווה את הצעתו להצעות גבוהות יותר שהתקבלו מאוחר יותר. צו המניעה שמנע מהנתבע למכור את הקרקע לאחרים הוסר, כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, והתובע זוכה מכל נזק שנגרם לו על ידי צו המניעה.