ת"א 34107-07-16

תקציר

השופט דחה תביעת לשון הרע לאחר שבחן את כתבי הטענות, הראיות והטיעונים של שני הצדדים. התביעה נבעה ממספר פרסומים של הנתבע, אשר יידונו בסדר כרונולוגי. הפרסום הראשון היה מכתב שפורסם באתר האינטרנט של התובע, בו הסביר את עזיבת הנתבע ובנו את מועדון ההוקי בשל שמועות ונתן את נקודת מבטו על האירועים שקדמו לכך. השופט פסק לטובת הנתבע וציין כי התובעים לא פירטו את דברי לשון הרע וכי המכתב ביטא בעיקר את עמדת הנתבע. בנוסף, התוכן לא היווה לשון הרע שכן הוא היה תיאור כנה של המצב. הפרסום השני עסק בכך שהנאשם הביע תמיהה על המחירים שנגבו עבור מחנה אימונים במטולה, והשווה אותם למחנה זול יותר בצ'כיה. השופטת דחתה את טענות התובעים בנוגע לפרסום זה, והדגישה כי מדובר בהבעת דעה וביקורת לגיטימית, במיוחד בהתחשב בחברותה ארוכת השנים של הנתבעת במועדון. בפרסום השלישי פרסם הנתבע תמונה שלו ושל בנו לובשים את חולצת המועדון, אותה ביקש התובע קודם לכן להסיר. הנתבע טען כי מדובר בתגובה לדבריו המתריסים של התובע, והשופטת הסכימה וציינה כי התמונה עצמה אינה מהווה לשון הרע. הפרסום הרביעי והאחרון כלל סקר שפורסם באתר האינטרנט של קבוצת ההוקי, שם ביקש הנתבע עצה כיצד להמשיך לאחר שקיבל מכתב מעורך הדין של התובעים. הפוסט כלל התייחסות ל"עורכי דין שנפלו על הראש" וביטוי פוגעני לכאורה. השופט קבע כי ביטויים אלה, כאשר הם נבחנים באופן אובייקטיבי, אינם מהווים לשון הרע, שכן הם דומים יותר לגידופים וסלנג ולא לניסיון מכוון להשפיל או לפגוע. בסיכומו של דבר, השופט מצא את טענות התובעים בלתי משכנעות ודחה את התביעה, תוך שהוא מציין גם כי חלק מהתבטאויותיו של הנתבע אינן ראויות, המצדיקות פסיקת הוצאות מופחתת לנתבע. התובעים חויבו לשלם לנתבע 8,000 ₪ בתוך 30 יום.