בר"מ 5607/20

תקציר

במקרה זה, בני זוג ישראלים ביקשו להאריך את אשרת השהייה של מטפל מולדובי שעבד אצלם משנת 2008. העסקתו החוקית של המטפל הסתיימה בשנת 2016, ובקשה להארכת אשרת השהייה שלו נדחתה בשנת 2019 משום שלא עמדה בתנאי חוק הכניסה לישראל: העובד שהה בישראל יותר מ-8 השנים המותרות והבקשה הוגשה באיחור. ערעור נדחה על ידי בית הדין לעררים, ואישר מחדש את הדחייה בשל תנאי סף משפטיים אלה. למרות טענות שהדגישו את מצבו הבריאותי הקשה של הפונה הישראלי ואת תלותו במטפל, כמו גם סיבוכים הקשורים למציאת מחליף מתאים במהלך מגפת הקורונה, אישר בית המשפט לעניינים מנהליים את הדחייה על בסיס אי עמידה בתנאי הסף ואיחור בבקשה. עוד הוגש ערעור על העתירה, בבקשה להתערבות בשל חששות הומניטריים ובטענה כי קיימים חריגים למטופלים עם מוגבלות משמעותית. עם זאת, בית המשפט קבע כי בקשת הערעור לא הציגה שאלות משפטיות חדשות מעבר לאינטרסים של הצדדים או נסיבות מיוחדות המצדיקות ערעור על "גלגול שלישי". לפיכך הבקשה נדחתה, אך בשל הקשיים בהחלפת המטפל, האריך בית המשפט את המועד האחרון לעזיבת המטפל עד ליום 30.4.2021, ובכך איפשר זמן נוסף לפונה לערוך את הסידורים הנדרשים. לא נעשתה הזמנה לעלויות.