בש"פ 8822/13

תקציר

המערער, בעל עבר נקי, עתר לדיון חוזר בעניינו לאחר שנעצר בגין דקירת המתלוננת. בית המשפט הכיר בכך שהסכנה הנשקפת מהמערער נראית ממוקדת במתלונן וניתן לנהל אותה באמצעי מעצר חלופיים. עם זאת, בחינה מעמיקה יותר של המקרה העלתה סימני חומרה חמורים וסיכון משמעותי לכך שהמערער עלול לבצע מעשי אלימות בעתיד, בהתחשב בכך שמעשיו היו מתוכננים מראש, מחושבים ומבוצעים בסכין, דבר המצביע על היעדר גבולות. בית המשפט שם בראש סדר העדיפויות את שלום הציבור, מה גם שנראה היה כי הסכסוך של המערער עם המתלוננת נמשך. כמו כן, הדגיש בית המשפט את שיקול דעתו של בית המשפט המחוזי במקרים מסוג זה ואת החשיבות של שקילת כלל המידע הזמין, לרבות פרטים שעשויים שלא להימצא בדו"ח מעצר. בהיעדר נטייה ברורה למעצר או לשחרור, החלטת בית המשפט המחוזי לעצור עמדה בעינה. עוד ציינה השופטת כי כל אפליה אפשרית בין המערער לבין אחיו הצעיר, שסייע למערער, אינה מוצדקת בהתחשב בתפקידיהם השונים ובמערכות היחסים ביניהם. לבסוף, סבר השופט כי ניתן לנהל את המשפט בהקדם, ואם ההערכה תתברר כשגויה, יוכל המערער לבקש הערכה מחודשת של מעצרו. לפיכך, הערעור נדחה, וההחלטה הקיימת עומדת בעינה.