בש"פ 4206/24

תקציר

במקרה משפטי זה, ביקש המבקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים אשר ביטל פסק דין קודם של בית משפט השלום. תחילה אישר בית משפט השלום, לאחר דיון, את בקשת המבקש למעצר אלקטרוני בבית הוריו, על סמך התרשמות צוות הפיקוח של המבקש ולמרות שלא היה לו דו"ח מעצר מלא. זאת, בשל עברו הפלילי הנקי של המבקש, יליד 1999, והנסיבות הספציפיות של עבירות הסמים לכאורה שלו. עם זאת, המדינה ערערה על החלטה זו, וטענה כי יש צורך בדו"ח מעצר מפורט כדי להעריך את הסיכון הנשקף מהמבקש, במיוחד לאור פעילותו לכאורה בסחר בסמים שתואמה באמצעות אפליקציות סלולריות. בית המשפט המחוזי, בהסכמת המדינה, הדגיש את הסיכון המתמשך הפוטנציאלי והורה על מעצרו של המבקש עד לקבלת תסקיר המעצר המלא עד ליום 3.6.2024. לאחר מכן ערער המבקש, תוך שהוא מציין טעויות בשומת בית המשפט המחוזי, ובפרט אזכור שגוי של כמויות סמים שנמצאו ברכבו. עם זאת, ערעור אחרון זה נדחה על ידי בית המשפט העליון, אשר לא מצא נסיבות חריגות או שאלות משפטיות עקרוניות המצדיקות עיון נוסף. בית המשפט ציין כי כל טעות סופר בנוגע לכמויות התרופות לא תפגע במבקש, שכן ההחלטות יתקבלו בדו"ח המפורט הקרוב. ההחלטה גורסת כי עם הגשת הדו"ח, האפשרויות לשקול מחדש את המעצר האלקטרוני נותרות פתוחות, ומשאירות את ההערכות לשיקול דעתו של בית משפט השלום. לפיכך נדחתה הבקשה ביום 28.5.2024.