ע"א 3209/09

תקציר

הדיון נסוב סביב סיווגו של התובע, סמל שהשתתף באירוע מחאה חריג בטקס ממלכתי רשמי, כאיש ציבור מוגבל אם לאו. הדיון גולש גם לאחריותו של עיתונאי, הנאשם בתיק זה, שכתב כתבה על האירוע. הכתבה המדוברת ייחסה לתובע אמירה לפיה "השכינה דיברה דרכו". בית המשפט בוחן האם הכתבה, לרבות אמירה זו, יכולה להיחשב כתוצר של עבודה עיתונאית אחראית והאם יש להגן עליה מכוח תניית הגנת תום הלב שבסעיף 15(2) לחוק איסור לשון הרע. השופטים בוחנים ביסודיות את השלכות פסק הדין שניתן לאחרונה ברע"א 2121/12 על מקרה ספציפי זה ואת מעמדו של הנאשם כעיתונאי. הם מסיקים כי הכתבה, במבט כולל, היא תוצאה של עבודה עיתונאית זהירה ואחראית, גם אם חלק מהפרטים עשויים להיות שגויים. קביעה זו מגנה על המאמר, לרבות האמירה הנדונה, תחת חסותה של עיתונות אחראית. בנוסף, דן בית המשפט בשלילת הגנת תום הלב מהנתבעים בשל התעלמותם מבקשת התובעים לפרסם פסילה או הכחשה. מובהר כי סנקציה זו חלה רק כאשר הנפגע דורש פרסום תיקון או הכחשה במילים שלהם, מה שלא קרה במקרה זה. בסופו של דבר, ערעור התובעים נדחה, וערעור הנתבעים מתקבל, מה שמוביל לדחיית טענות התובעים ולביטול החיובים הכספיים כנגד הנתבעים.