ת"א 64462-09-17

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את התביעה שהגישה התובעת נגד הנתבעים, פרש ועו"ד וינדר. התובע ביקש סעד כספי מפרש, בטענה כי התחייב להעביר בית במיאמי על שם אמו המנוחה של התובע, לאחר שקיבל כספים ממכירת דירה בישראל. עם זאת, בית המשפט מצא כי לא היה הסכם בכתב בין התובע לבין פרש בנוגע למכירת הנכס במיאמי, וכי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בתביעתם. בית המשפט בחן גם האם קיים מעשה משפטי – מחסום פרוצדורלי המונע התדיינות משפטית נוספת בין הצדדים – ופסק לטובת פרש, וציין כי התביעות שהגיש התובע כבר הוכרעו על ידי בית משפט בפלורידה. באשר לעו"ד וינדר, קבע בית המשפט כי התובע לא הוכיח כי פעל ברשלנות במילוי תפקידו. עו"ד וינדר לא מונה לטפל ברישום הבית במיאמי ותפקידיו הוגבלו לעניינים בישראל. בית המשפט ציין כי עו"ד וינדר הזהיר את התובע מפני הסיכונים הכרוכים בשינוי סדר הפעולות הקשורות להעברת הכספים והבית במיאמי, וכי התובע המשיך בשינוי למרות הסיכונים. יתר על כן, בית המשפט סבר כי עו"ד וינדר עסק בעריכת הסכמים ספציפיים וכי אחריותו אינה משתרעת על הבטחת קיום התחייבויותיה של פרש. ככלל, השופט לא השתכנע כי הייתה רשלנות כלשהי מצד עו"ד וינדר. התובע חויב לשאת בהוצאות ההליך ולשלם לכל נתבע שכר טרחת עורך דין בסך 100,000 ₪, בתוך 30 יום.