בש"א 3749/05

תקציר

הסכסוך בין חברת בנייה, המבקשת, לבין מושב גיה, המשיב, נסוב סביב ביצוע הסכם תשתית. כאשר התעוררו מחלוקות, ביקש מושב לחלט את הערבות הבנקאית שהעמידה החברה. החברה הגישה בקשה לצו מניעה זמני, שניתן באופן זמני. לאחר שניסיונות הגישור נכשלו, פסק בית המשפט בבקשה. נקבע כי הערבות הבנקאית היא אוטונומית ובלתי תלויה בהסכם העיקרי, וטיעוני החברה, לרבות נסיבות חריגות, חסרות שחר. בית המשפט הדגיש כי תכלית הערבות היא להגן על המשיבה, וסכסוכים חוזיים רגילים אינם צריכים לגבור על עקרון העצמאות. זאת ועוד, המבקש לא הציג התנהגות חריגה מצד המשיב כדי להצדיק את ביטול האוטונומיה של הערבות הבנקאית. לפיכך, הבקשה לצו מניעה זמני נדחתה, כלומר המשיב יכול היה להמשיך בחילוט הערבות הבנקאית. החלטה זו מחזקת את עקרון העצמאות של ערבויות בנקאיות אוטונומיות, וזכויותיו של המבקש על פי ההסכם העיקרי נותרות על כנן. פסק הדין הדגיש את החריגים המצומצמים לעיקרון זה, וסכסוכים רגילים אינם מצדיקים את ביטול האוטונומיה של ערובות אלה. הוצאות הבקשה יישקלו עם הכרעת הדין בתיק העיקרי.