רע"א 37973-12-22

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור על דחיית הבקשה למינוי מומחים רפואיים בתחומי הנוירולוגיה והאא"ג, ופוסק לטובת מינוי מומחים כאמור, תוך היפוך ההחלטה הקודמת. הדבר מוצדק בשל קיומן של ראיות מקדמיות במסמכים הרפואיים שהציג המבקש, המצביעות על אפשרות הנכויות הנטענות ועל הקשר הסיבתי האפשרי שלהן לתאונה. בתיעוד הנוירולוגי מוזכרות פגיעות ראש, ראייה מטושטשת, כאבי ראש ובעיות קוגניטיביות, ואילו בתיעוד ה-EEG מוזכרות בעיות דיבור. בית המשפט מדגיש כי תפקידו של המומחה הרפואי הוא לאבחן ולהעריך את טיבם והיקומם של מצבים אלה. יודגש כי הדרישה לראיות מקדמיות אינה מוחלטת ואינה צריכה להוות משוכה, במיוחד כאשר ניתן לקיימה באמצעות רשומות רפואיות קיימות. כמו כן, בית המשפט מבהיר כי מינוי מומחים בתחומים ספציפיים צריך להתבסס על הראיות הקיימות, ולא להסתמך על מומחה בתחום אחר שיקבע את הצורך במינויים נוספים. עוד צוין בהחלטה כי המשיב יישא בהוצאות שכר טרחת המומחים והוצאות המבקש, בסכום נקוב של 1,500 ₪. פסק הדין כפוף לתנאים מסוימים, ובהם החזרת התיק לבית משפט קמא לצורך מינוי מומחים, הקפדה על כך שחוות הדעת הנוירולוגית תעקוב אחר חוות הדעת האורתופדית כדי למנוע כפילות, ופרסום ההחלטה ללא זיהוי המבקש.