עס"ק 53423-04-15

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לסכסוך עבודה בין העובדים לרכבת ישראל, הנובע מכניסתה של ספקית חיצונית, אלסטום, לעבודות תחזוקת קורקינטים במתחמי הרכבת. צו מניעה זמני הוצא נגד צעדי ההתארגנות של העובדים ביוני 2014, ובית המשפט פסק לטובת רכבת ישראל. שני הצדדים הגישו בקשות לביזיון בית המשפט בדצמבר 2014, שנדונו במשותף. בפניית העובדים נטען כי רכבת ישראל ביצעה ביזיון פסק דין לאומי בכך שחייבה את עובדיה לבצע פעולות שנויות במחלוקת, ואילו בבקשת הרכבת נטען כי העובדים זלזלו. בית המשפט קמא דחה את בקשת העובדים וקיבל את בקשת הרכבת, מה שהוביל את העובדים להגיש ערעור. ערעור זה מבקש להאריך את המועד האחרון להגשת ערעור זה, בטענה כי המועד הנוכחי אינו חל שכן ההחלטה מתייחסת לאירועים שונים. המבקשים (העובדים) טוענים כי יש להתייחס לערעור כהחלטה אחת, ולהאריך את המועד האחרון להגשת ערעור על פסק הדין בעניין ביזיון. עם זאת, בית המשפט דוחה טענה זו וקובע כי ההחלטה מתייחסת לשני יישומים ואירועים שונים. מכאן, שהערעור על חיוב הביזיון מתקבל כפי שהוגש במועד הנכון, ואילו הערעור על דחיית בקשת העובדים טעון רשות. בית הדין מוסיף ודן בבקשת המבקשים להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, ומציין כי היא הוגשה מעבר למועד האחרון של שבעה ימים הקבוע בתקנות בית הדין לעבודה. טענות המבקשים, לרבות קיומם של הליכים מתנהלים ולגופו של ערעורם, אינן נחשבות כסיבות מיוחדות מספיקות לשיהוי. בית המשפט מדגיש כי סיכויי הצלחת בקשת רשות הערעור הם מזעריים, ועל כן הבקשה להארכת מועד נדחית. החלטה זו מתקבלת ללא עלויות, והעובדים נדרשים להגיש ערעור מתוקן עד 2 ביולי 2015.