עב"ל 2400-10-11

תקציר

בית המשפט בחן את טענת המערער כי עבודתו כחנווני גרמה לפגיעה לפי תיאוריית המיקרוטראומה, אך בסופו של דבר החליט לדחות את הערעור. התיאוריה דורשת כי פציעות קלות מרובות מצטברות כדי ליצור נזק משמעותי, הכרוך בתנועות חוזרות ונשנות המובילות לנזק בלתי הפיך. בית המשפט התייחס לתקדימים כגון פרשות יניב ושבח כדי להבהיר את היישום העקבי של מיקרוטראומה, תוך שימת דגש על חזרתיות ונזק מצטבר. למרות שהמערער הדגיש את עבודת ההקלדה היומית שלו שנמשכה כשעתיים, בית המשפט קבע כי אלה אינן חוזרות על עצמן או רציפות מספיק כדי לעמוד בקריטריונים של מיקרוטראומה. נעשו השוואות למקרים דומים, כולל שמשון מרדכי ודינה ספרוני, שגם בהם פעולות פיזיות מגוונות ולא חוזרות על עצמן, כולל הרמה והקלדה, לא עמדו בסטנדרטים של מיקרוטראומה. הקלדתו של המערער הושוותה באופן שלילי לעניינו של יריב, שם נקבע כי הקלדה נרחבת אינה מספיקה כדי לבסס קשר סיבתי. כן צוטט עניינו של יושבייב, שם זוהו משימות חוזרות ונשנות מובהקות, שלא בשונה מתפקידיו המגוונים של המערער. מאחר שלא התרחשה רוב שעות היום פעולה חוזרת ספציפית בעבודתו של המערער, נדחה הערעור. ההחלטה התקבלה ללא הטלת עלויות נוספות ונמסרה ביום 12.12.2012.