עת"מ 34940-04-11

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה שהגיש תושב הכפר ולג'ה, שביקש לקבל מעמד של תושב קבע בישראל. העותר טען כי הוא מתגורר בתוך שטחה המוניציפאלי של ירושלים מאז שנת 1967, לאחר מלחמת ששת הימים, ולכן יש להעניק לו מעמד של תושב קבע כמו שאר תושבי מזרח ירושלים. עם זאת, הראיות שהציג העותר, לרבות תצלומי אוויר, תעודות מודד ומסמכים שונים, נמצאו פגומות ולא מספיקות להוכחת טענתו. לגופו של עניין, העותר לא הצליח להוכיח כי הבית בו התגורר קיים לפני שנת 1967, כי הוא ומשפחתו התגוררו ברציפות בבית זה, וכי הבית נמצא בתחומי ירושלים. יתר על כן, מסמכים רבים, לרבות רישומים רשמיים והצהרות של העותר ובני משפחתו, הצביעו על כך שהם התגוררו מחוץ לגבולות ירושלים, באזורים כמו יריחו וח'לת א-סמאכ. פסק הדין קבע כי החלטת המשיב לדחות את בקשתו הראשונית של העותר ואת ערעורו היו מוצדקות, שכן העותר לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו. משכך, נמחקה העתירה, והעותר חויב לשאת בהוצאות העתירה ולשלם את שכר טרחת עורך דינו של המשיב.