ת"א 26395-10-16

תקציר

מטופל תבע את הרופא שלו על רשלנות בטיפול בדלקת התוספתן שלו, בטענה שהעיכוב באבחון ובטיפול גרם לו נזק. עוד טען המטופל כי הניתוח עצמו בוצע ברשלנות וגרם לסיבוכים נוספים, וכי לא נתן הסכמה מדעת להליך. בית המשפט בחן את האירועים שקדמו לניתוח ומצא כי הצוות הרפואי פעל באופן סביר וכי אין קשר סיבתי בין האיחור הנטען באבחון לבין נזקו של המטופל. באשר לניתוח, מצא בית המשפט כי הניתוח ארך זמן רב באופן חריג, ולא היה לכך הסבר מספק בדו"ח הניתוח, ולכן העביר את נטל ההוכחה לנתבע. עוד קבע בית המשפט כי לא נמסר למטופל על כל אפשרויות הטיפול העומדות בפניו, אך גם לו היה, לא היה בכך כדי לשנות את החלטתו לעבור את הניתוח. השופט פסק לטובת המטופל ופסק לו פיצויים בסך 848,200 שקל, בתוספת 198,500 שקל הוצאות נוספות, שישולמו על ידי הנתבע. סכום זה כלל פיצויים בגין כאב וסבל, נכות תפקודית, הפסד השתכרות, סיוע לצד שלישי והוצאות רפואיות.