דב"ע לה/73 - 3

תקציר

המקרה המדובר סובב סביב מערכת יחסים מורכבת בה מעורב אדם שהיה גם בעל מניות וגם דירקטור בחברה. המערערת, ששימשה כמנהלת פדגוגית וכמורה בבית ספר המנוהל על ידי החברה, תבעה נגד החברה המשיבה פיצויי פיטורים ופיצויים בגין הפרת חוזה. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, ובעקבות זאת הוגש ערעור לערכאה גבוהה יותר. השאלה המרכזית הייתה האם קיימים יחסי עובד-מעביד בין המערערת לבין החברה, במקביל ליחסים הקיימים כבעל מניות וכמנהל. פסק הדין נשוא הערעור קבע כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד כאלה, מה שהוביל לדחיית התביעה. עם זאת, בית המשפט העליון קבע אחרת, בקובעו כי העובדות שהוצגו תומכות בקיומם של יחסי עובד-מעביד הניתנים להפרדה. משכך, התקבל הערעור, והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי להכרעה בשאלות בולטות אחרות הקשורות לתביעה. שאלות אלה כללו האם הפיטורים מזכים את המערערת בפיצויי פיטורים, קביעת תקופת השכר הרלוונטית לצורך חישוב פיצויי הפיטורים וקיזוז פיצויים. בנוסף, חויבה החברה המשיבה לשלם למערערת 500 ל"י הוצאות ערעור. מפסק דין זה עולה כי על אף מורכבותן של מערכות יחסים הכוללות ריבוי תפקידים, קיימת אפשרות ליחסי עובד-מעביד נפרדים באותו הקשר כולל, ויש לבחון אותה בקפידה על סמך העובדות הספציפיות שהוצגו.