ת"א 40466-06-21

תקציר

תיק בית המשפט נסוב סביב ליקויי בניה בדירה שנרכשה על ידי התובע מהנתבע. השאלות העיקריות הן: האם יש לחייב את הנתבע בגין ליקויים אלה? שנית, האם על הנתבע לפצות את התובע בגין אובדן הנאה מהנכס, עוגמת נפש והוצאות? ושלישית, אם הנתבע מואשם, האם יש לחייב צד שלישי, שהתחייב לשפות את הנתבע, במקומו, ואם כן, מה הסכום? לגבי השאלה הראשונה, השופט ממנה מומחה מטעם בית המשפט שיעריך את ליקויי הבנייה באופן מקצועי. חוות דעתו של המומחה מאומצת על ידי בית המשפט, אשר פוסק לטובת התובע. הנתבע חויב לשלם 46,332 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 29.5.2022, מועד חוות דעת המומחה, ועד למועד התשלום בפועל. לא יתאפשרו תיקונים נוספים. בשאלה השנייה מבקש התובע פיצוי נוסף בסך 50,000 ₪ בגין אובדן הנאה מהנכס ועוגמת נפש. השופטת פסקה לטובת התובע רק בגין עוגמת נפש, ופסקה 15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 17.6.2021. תביעת התובע לאובדן הנאה מהנכס אינה מתקבלת בשל היעדר הוכחה מקצועית, והשופטת מציינת כי ניתן לפצות על עוגמת נפש זו באמצעות אומדן. לבסוף, בשאלה השלישית קובעת השופטת כי הצד השלישי אחראי רק לעבודות ליקויי בניה, ולא לעוגמת הנפש שנגרמה לתובע. הסכום שנגבה מהצד השלישי הוא, אפוא, 34,632 ₪, שהוא סך כל עלות הליקויים בניכוי עלות הגישה לגינה – סכום שהנתבעת אחראית לו. בסיכומו של דבר, הנתבע חויב לשלם 46,332 ₪ בגין ליקויי בנייה ו-15,000 ₪ בגין עוגמת נפש, לצד שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪. הצד השלישי אחראי לתשלום 34,632 ₪ וכן להוצאות משפט בסך 8,500 ₪. שני הסכומים ישולמו בהפרשי הצמדה וריבית מהמועדים המצוינים בפסק הדין.