ת"א 40352-03-16

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה לתשלום פיצויי הפקעה בגין קרקע המכונה גוש 10257, חלקה 6, שהגישו יורשי חנא ג'בור עוודיה ואחרים, בעקבות הודעת הפקעה שפורסמה בשנת 1952. הסוגיות המרכזיות שיש להכריע בהן הן האם התביעה נדחית מחמת שיהוי, וחישוב הפיצויים בגין ההפקעה. בית המשפט מוצא כי טענת השיהוי אינה מתקבלת בשל היעדר ראיות להסכמים או תשלומים כלשהם שבוצעו לקודמיהם של התובעים, בעוד הנתבע לא פירט אילו מסמכים אבדו וכיצד ההפסד הנטען השפיע על תביעתם. לפיכך, התביעה לפיצויי הפקעה תקפה. באשר לחישוב הפיצויים, בחרו התובעים במסלול של פיצוי קרן נומינלית לפי סעיף 12 לפקודת הקרקעות, לצד פיצוי פרי נומינלי בדמות "דמי חכירה אבודים" לפי סעיף 13(1) לפקודה. בית המשפט מקבל את בחירת התובעים במסלול הפיצוי ומאמץ את העקרונות שנקבעו במקרה דומה (טבר) לקביעת הסכום, הכוללים חישוב דמי חכירה אבודים ממועד החזקה ועד למועד התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה, ריבית ושכר טרחת עורך דין. משכך, קובע בית המשפט כי התובעים זכאים לפיצויי הפקעה בגין חלקם במקרקעין, שיחושבו על פי העקרונות שהותוו בפרשת טבר ועל פי המטרה והערכים שנקבעו על ידי המומחה שמונה על ידי בית המשפט. בנוסף, נפסק לתובעים שיפוי בגין אגרת בית משפט וחלקם בשכר המומחה. סכום הפיצוי המדויק ייקבע בשלב מאוחר יותר. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ויש להגישו לחתימת בית המשפט.