מ"ת 6752-02-25

תקציר

השופט מצא ראיות מספיקות, או ראיות לכאורה, כדי להאמין שהמשיב אשם בנהיגה בזמן פסילה. השופטת הדגישה כי גרסתו של המשיב אינה עקבית ומלאת סתירות, דבר המצביע על חוסר תום לב. כמו כן, השופט קבע כי נהיגה בזמן פסילה היא מסוכנת מטבעה ומהווה סטירת לחי לחוק. עם זאת, למרות חומרת העבירה, קבע השופט כי אין צורך במעצרו של המשיב, שכן חלופה בדמות מעצר בית מלא לצד פיקוח צמוד, ותנאים מגבילים אחרים יכולים להגן די בציבור. השופט הדגיש כי עברו של המשיב ונסיבות המקרה אינם מצדיקים מעצר וכי גישה חלופית תפגע פחות בחירותו של המשיב. לפיכך, המשיב ישוחרר עד למשפט, בתנאי שיימצאו מפקחים מתאימים, והשופט פירט תנאים מגבילים נוספים. פסק הדין הבהיר כי החלטה זו לא השפיעה על עונש עבודות השירות שנגזר על המשיב או על ביטול אפשרי של יתרת החוזה. לבסוף ציינה השופטת כי התיק יוחזק בידי בא כוחו של המבקש וכי למשיב שמורה זכות ערעור על ההחלטה על פי דין.