ת"פ 80360-03-25

תקציר

**ניתוח משפטי מקיף של גזר דין בעניין ת"פ 80360-03-25 מדינת ישראל נ' חאדר ורדה** **מבוא** המסמך שלפנינו הינו גזר דין בבית משפט השלום בנתניה, אשר ניתן על ידי כבוד השופטת, סגנית הנשיא זהר דיבון סגל, בעניינו של הנאשם חאדר ורדה. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת גניבת רכב, לפי סעיף 413ב לחוק העונשין, התשל"ז-1977. גזר הדין מציג את השתלשלות האירועים, את טיעוני הצדדים, ואת ההחלטה השיפוטית באשר לעונש הראוי, תוך התייחסות למדיניות ענישה, שיקולי שיקום, ונסיבות המקרה. **עובדות כתב האישום** על פי כתב האישום, בתאריך 22.03.2025, בסמוך לשעה 23:28, נגנב רכב מסוג קיה מחניה בנתניה. הנאשם הגיע למקום ברכב טויוטה, יחד עם אדם נוסף. האחרון נכנס לרכב הגנוב באמצעות מפתח שנמצא על גלגל הרכב, והחל בנסיעה, כשהוא עוקב אחר רכב הנאשם. במהלך הנסיעה, בסמוך לכביש 444, הגיעה משטרתית למקום. הנאשם, בראותו את המשטרה, נמלט מהמקום ברכבו, בעוד הרכב הגנוב נתפס על ידי כוחות המשטרה. **הליכים מקדמיים והסכמות הצדדים** בהתאם להסכמות הצדדים, ובהתחשב בגילו של הנאשם ובהתקיימות חובת תסקיר, הופנה הנאשם לשירות המבחן לקבלת תסקיר שיבחן את נסיבותיו האישיות ונסיבות ביצוע העבירות, ויגיש המלצותיו. **חוות דעת שירות המבחן והמלצותיו** שירות המבחן הגיש שני תסקירים, אשר פורטו קורותיו של הנאשם, התייחסותו לעבירות, ותהליך השיקום. בתום תהליך אבחון ושיקום, המליץ שירות המבחן על ענישה שיקומית-חינוכית, שאינה כוללת רכיב מאסר, אף לא בעבודות שירות. **טיעוני הצדדים לעונש** 1. **המדינה (המאשימה):** * **הדגשים:** פגיעה בערכים מוגנים – קניין וביטחון הציבור. מדובר בגניבת רכב מתוכננת, שבוצעה בשיתוף פעולה, עם חלוקת תפקידים וניסיון בריחה מהמשטרה. עבירות אלו קלות לביצוע, קשות ללכידה, והפכו ל"מכת מדינה". * **מתחם ענישה מוצע:** 12 עד 24 חודשי מאסר, בתוספת ענישה נלווית. * **התחשבות בנסיבות הנאשם:** גיל, סטטוס משפחתי, היעדר הרשעות קודמות (למעט עבירות תעבורה). התקדמות משמעותית בהליך הטיפולי מצדיקה סטייה מתונה מהמתחם. * **עונש ספציפי מוצע:** 8 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה, קנס, פיצוי ופסילת רישיון נהיגה. 2. **ההגנה (ב"כ הנאשם):** * **הסתייגות ממתחם המדינה:** מחמיר מדי ואינו תואם נסיבות דומות ופסיקה נוהגת. * **הדגשים:** לא מדובר בפריצה מתוחכמת; הנאשם לא התפרץ לרכב ולא נהג בו. * **מתחם ענישה מוצע:** 9 עד 24 חודשי מאסר, בתוספת ענישה נלווית (בהתבסס על פסקי דין בנסיבות דומות). * **נסיבות המצדיקות סטייה ממתחם:** גיל הנאשם, תפקוד תקין, היעדר עבר פלילי, הודאה, חיסכון בזמן שיפוטי, התקדמות משמעותית בהליך השיקומי, מוטיבציה לחיים נורמטיביים. * **עתירה:** אימוץ המלצות שירות המבחן. **החלטת בית המשפט - קביעת מתחם העונש ההולם** בית המשפט קובע את מתחם העונש ההולם בהתאם לעקרון ההלימה, תוך מתן משקל לערכים החברתיים שנפגעו, מידת הפגיעה, ומדיניות הענישה הנהוגה. * **פגיעה בערכים:** קניין וביטחון אישי. העבירה לא הייתה פרי מעידה רגעית, אלא כללה תכנון, מחשבה ותעוזה, תוך פעולה משותפת עם אחר. * **נזקים:** מעבר לנזק הממוני, יש להתחשב בעוגמת נפש, טרדה, והשלכות עקיפות כגון עליית פוליסות ביטוח והצורך באמצעי מיגון. * **גורמים המכים את חומרת הנסיבות:** מנגנון הפריצה אינו ידוע, לא נעשה שימוש באמצעים מתוחכמים, הנאשם לא נכנס לרכב ולא נהג בו. מידת האשם של כל חוליה בשרשרת הפעילות העבריינית שונה. * **מדיניות ענישה:** תופעת גניבת כלי רכב הוגדרה כ"מכת מדינה", המחייבת ענישה מחמירה והרתעתית. בית המשפט מפנה לפסיקה רלוונטית (רע"פ 2366/10 גבאלי נ' מדינת ישראל). * **פרמטרים לקביעת המתחם:** סוג הרכב, אופן הביצוע, ביצוע בצוותא, שימוש באמצעים מתוחכמים, ביצוע עבירות נלוות. * **מתחם ענישה שנקבע:** 9 עד 24 חודשי מאסר, לצד רכיבי ענישה נוספים. * **קנס:** מותנה, בשל אופי העבירה ממניע עסקי, לשם תכלית ההרתעה. **החלטת בית המשפט - קביעת העונש הספציפי** בית המשפט מכיר בחשיבות שיקולי השיקום, אך קובע כי הם אינם מכריעים או בלעדיים, ואין בהם כדי לדחוק את חומרת העבירה. * **סטייה ממתחם:** סטייה אפשרית רק במקרים חריגים, המבוססים על פוטנציאל שיקומי משמעותי או צורך מיוחד בהגנה על הציבור (סעיף 40ג(ב) לחוק העונשין). הסטייה חייבת להיות מבוססת על עובדות, ראיות, ותסקיר שירות מבחן, אך אינה מחייבת את בית המשפט. * **נסיבות הנאשם:** * **גיל:** יליד 2004. * **רקע:** השלים 12 שנות לימוד, עובד כמכונאי רכב. * **עבר פלילי:** אין עבר פלילי, אך 15 הרשעות תעבורה (2023-2025). * **הליכי מעצר ושחרור:** נעצר, שוחרר למעצר בית, ותנאי שחרורו הוקלו בהדרגה. לא נרשמו עבירות נוספות במהלך ההליכים. * **הודאה ואחריות:** הודה בכתב האישום, חסך זמן שיפוטי. לקח אחריות בפני שירות המבחן, הביע בושה וחרטה. * **הליך שיקומי:** שולב בקבוצה טיפולית, שיתוף פעולה מלא, הבעת חרטה כנה, הכרה בחומרת המעשים. תהליך המעצר והטיפול תרמו להבנת הצורך בשינוי. * **גורמי סיכון:** אופי העבירה, חלקו של הנאשם, חוסר בשלות, השפעה קבוצתית. * **גורמי סיכוי:** צער וחרטה, לקיחת אחריות, היעדר עבר פלילי, מערכות תמיכה נורמטיביות, מוטיבציה לשינוי, השתלבות בטיפול. רמת הסיכון לעבריינות פחתה. * **המלצת שירות המבחן:** צו מבחן לשנה, התחייבות כספית, המשך שיקום. * **חשיבות השיקולים השיקומיים:** למרות חשיבותם, הם אינם יכולים לדחוק כליל את שיקולי הגמול וההרתעה. המלצת שירות המבחן אינה מחייבת. * **עבודות שירות:** ריצוי מאסר בעבודות שירות מהווה פריווילגיה, אשר בבסיסה עומדת תכלית שיקומית. * **האיזון השיפוטי:** בית המשפט מאזן בין הנסיבות המזכות לנאשם לבין הנסיבות לחובתו. **גזירת העונש** לאור כל האמור, בית המשפט גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: * **4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות:** תוך פירוט תנאי ההתייצבות וההתנהגות הנדרשת. * **3 חודשי מאסר על תנאי:** למשך 3 שנים, בגין עבירות רכוש מסוג עוון. * **6 חודשי מאסר על תנאי:** למשך 3 שנים, בגין עבירות רכוש מסוג פשע. * **קנס בסך 1,800 ₪:** או 15 ימי מאסר תמורתו, עם תאריך יעד לתשלום. * **פיצוי בסך 3,600 ₪:** לע.ת 11 (ייתכן שזהו מספר תעודת זהות או מזהה אחר של הניזוק), עם תאריך יעד לתשלום. **סוף דבר** בית המשפט שואף לאזן בין הצורך בענישה הולמת, הרתעתית, לבין מתן הזדמנות לשיקום. התוצאה הסופית משקפת את חומרת העבירה, תוך התחשבות משמעותית בנסיבותיו האישיות של הנאשם, בהתקדמותו בהליכי השיקום, ובהמלצות שירות המבחן, אך מבלי להתעלם משיקולי הגמול וההרתעה. העונש הוטל באופן המשקף את המדיניות השיפוטית הנוהגת בעבירות מסוג זה, תוך מתן דגש על השפעת ההליכים המשפטיים והטיפוליים על הנאשם.