עא"ח 1019/04

תקציר

הערעור מתייחס לבקשה להארכת המועד האחרון להגשת ערעור ביום אחד. בא כוח המערער שלח את מסמכי הערעור ארבעה ימים לפני המועד האחרון באמצעות דואר רשום, אך הם הגיעו באיחור של יום. המערערת טענה כי העיכוב נבע מטעות בדואר, ואילו המשיב טען כי הוא צפוי מראש ואינו מהווה סיבה מיוחדת להארכת המועד. רשם לאה גליקסמן דחה את הבקשה, אך בית הדין לעבודה האריך את המועד וקיבל את הערעור על סמך הראיות כי העיכוב נגרם על ידי רשות הדואר ולא על ידי המערערת או באי כוחה. יתר על כן, שליחת מסמכים בדואר היא לגיטימית, אם כי מסוכן לעשות זאת בסמוך למועד האחרון. השופטת ורדה וירט-ליבנה הדגישה כי הנסיבות מצדיקות את ההארכה, ללא קשר לסיכויי ההצלחה של הערעור. המשנה לנשיאה אלישבע ברק-אוסוסקין והשופט עמירם רבינוביץ הסכימו ביניהם, וברק-אוסוסקין הוסיפה כי אישור שירות הדואר על תקלה הוא נסיבה מיוחדת. היא התייחסה גם לשני פסקי דין אנגליים שהדגישו כי על בתי המשפט לתקן טעויות מבלי לגרום עוול. לבסוף התקבל הערעור, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.