LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 56678-03-17

גזר דין שלום תל אביב

📋
מספר הליך56678-03-17
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך2 בינואר 2019
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזתל אביב
⚖️
סוג החלטהגזר דין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ. יצחק יוסף
👨‍⚖️
שופטיםעידו דרויאן-גמליאל

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, בהתבסס על הנתונים שנמסרו בלבד, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי של גזר דין בת"פ 56678-03-17 מדינת ישראל נ' יוסף ואח'** **מבוא** פסק דין זה, שניתן על ידי בית משפט השלום בתל אביב-יפו, דן בעניינו של נאשם שהורשע בעבירות של גידול והחזקת סם מסוכן, וכן החזקת כלים להכנת סם. גזר הדין ניתן במסגרת הסדר טיעון דיוני, שבו הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן. הניתוח יתמקד בעקרונות המשפטיים שעמדו בבסיס החלטות בית המשפט, בדגש על סוגיות ההרשעה, קביעת מתחם העונש, מיקום העונש בתוך המתחם, ובחירת סוג העונש. **1. סוגיית ההרשעה: דחיית עתירת ההגנה לביטול ההרשעה** נקודת המוצא בהליך היא הרשעת הנאשם. ההגנה עתרה לביטול ההרשעה, בעיקר בשל חשש לפגיעה תעסוקתית, שכן הנאשם מועסק כמורה ומרצה באקדמיה. בית המשפט דחה עתירה זו, תוך הסתמכות על הלכת "כתב" (ע"פ 2083/96 כתב נ' מ.י. (1997)) והפסיקה שאישררה אותה. * **הלכת כתב והצדקתה:** הלכה זו קובעת כי ביטול הרשעה או הימנעות מהרשעה הן חריגים לכלל, ודורשות קיום שני תנאים מצטברים: 1. **פגיעה חמורה בשיקום הנאשם:** בית המשפט קבע כי חשש לפגיעה תעסוקתית, כפי שהועלה על ידי ההגנה, אינו מהווה כשלעצמו "פגיעה חמורה וקונקרטית בשיקום". זאת, במיוחד כאשר לא הובאו ראיות ממשיות לגבי מהות הסכנה, מידת ודאותה, והאם המעסיקים מודעים כלל להליך או שינקטו בצעדים קיצוניים. התרחיש של פגיעה תעסוקתית נותר בגדר ספקולטיבי. 2. **טיב העבירה מאפשר לוותר על ההרשעה:** בעניין זה, בית המשפט מצא כי הנאשם אינו מכיר בבעייתיות שבשימוש בסמים, וכי בדיקות שתן העידו על המשך צריכת הסם גם לאחר הרשעתו ולפני קבלת היתר לקנאביס רפואי. עובדות אלו, בשילוב עם סירוב הנאשם להשתלב בטיפול או לבצע עבודות שירות, מנעו קביעה כי טיב העבירה מאפשר לוותר על ההרשעה. * **חידוש/הדגשה בפסיקה:** הדגש של בית המשפט על אי-הכרה בבעייתיות והמשך צריכת סם, אף לאחר הרשעה, מהווה עדות לחשיבות ה"הפנמה" של חומרת העבירה מצד הנאשם כתנאי הכרחי לשיקול ויתור על הרשעה. **2. קביעת מתחם העונש ההולם** בית המשפט קבע את מתחם העונש ההולם לעבירות שבוצעו, תוך התייחסות לחומרת מעשי הנאשם ולפגיעת הסמים בחברה. * **"אירוע עבירה" אחד:** למרות שהמעשים התפרסו על פני שלוש שנים, בית המשפט ראה בהם "אירוע עבירה" אחד, בהתבסס על הקשר ההדוק בין המעשים מבחינת אמצעים, כוונה ומטרה (בהתאם להלכת ג'אבר). זוהי גישה המאגדת התנהגות ממושכת אך קשורה למקשה אחת לצורך קביעת העונש. * **חומרת העבירות:** בית המשפט הכיר בפגיעת הסמים בחברה, אך הבחין בין סוגי סמים וכמויות. הוא ציין כי קנאביס נחשב לסם "קל" יחסית, וכאשר מדובר בכמות הפחותה מקילוגרם, חומרת העבירה עשויה להיות נמוכה יותר. עם זאת, הודגש כי מדובר בעבירות מתוכננות שבוצעו לאורך זמן, תוך השקעת מחשבה ומשאבים, והמניע העיקרי שנבחן הוא רצון לשימוש והפצה תמורת טובת הנאה. * **השוואה לפסיקה (רציונל עונשי):** בית המשפט סקר פסקי דין קודמים שעסקו בעבירות דומות (החזקת וגידול קנאביס בכמויות של מאות גרמים), ובהתבסס עליהם, קבע כי מתחם העונש שהציעה התביעה (מאסר שנע בין מספר חודשים בעבודות שירות ל-18 חודשי מאסר) הולם את מעשי הנאשם ותואם את מגמת הפסיקה. הסקירה הפסיקתית מהווה בסיס מרכזי לקביעת העונש ההולם. **3. קביעת מיקום העונש במתחם: נסיבות שאינן קשורות בעבירה** לאחר קביעת המתחם, בית המשפט עבר לדון במיקום העונש בתוך המתחם, תוך התייחסות לנסיבות שאינן קשורות ישירות במעשה העבירה, אך משפיעות על גזר הדין. * **נסיבות מקלות:** * **רקע אישי והישגים:** הנאשם, יליד 1974, הוא אקדמאי מצליח, מרצה באוניברסיטאות, אב ובעל, שמתמודד עם הפרעת קשב וריכוז. הוא סיים שירות צבאי בתפקידי פיקוד, למד לתואר שלישי, ומפרנס את משפחתו. * **היעדר עבר פלילי:** לנאשם אין הרשעות קודמות או תיקים פתוחים. * **פגיעה שכבר נגרמה:** בית המשפט התחשב בטענות הנאשם בדבר פגיעה בקריירה האקדמית שלו ובפגיעה הצפויה בו ובמשפחתו. * **הודאה ואחריות:** הודאתו של הנאשם, אף שללא הפנמה מלאה, חסכה משאבי ציבור, והוא נטל אחריות על מעשיו. * **נסיבות מחמירות/מכשילות:** * **המשך שימוש בסם:** הנאשם המשיך לצרוך סם גם לאחר הרשעתו ופנייתו לשירות המבחן, כפי שהעידו בדיקות שתן. * **סירוב לטיפול/עבודות שירות:** התנהגותו של הנאשם, שסירב להשתלב בטיפול או לבצע עבודות שירות, הובילה לכך ששירות המבחן נמנע מהמלצה שיקומית. * **חוסר הפנמה:** בית המשפט הדגיש כי הנאשם אינו מכיר בבעייתיות שבשימוש בסמים, ולמעשה מגלה עוינות לאפשרויות טיפול. * **הצדקת מיקום העונש בתחתית המתחם:** בהתחשב בנסיבות המקלות, בית המשפט קבע את עונשו העיקרי בתחתית המתחם. **4. בחירת סוג העונש: מאסר בפועל ולא עבודות שירות** החלטה משמעותית בפסק הדין היא קביעת עונש מאסר בפועל לריצוי בכליאה, ולא עבודות שירות, למרות שהדבר נבחן כאפשרות. * **מניעת ריצוי בעבודות שירות:** בית המשפט קבע כי התנהגותו המכשילה של הנאשם, ובפרט סירובו להפסיק את השימוש בסמים אסורים, מונעים את האפשרות לריצוי המאסר בעבודות שירות. העובדה שהנאשם לא הוכשר לריצוי עבודות שירות על ידי הממונה, בין היתר בשל המשך שימוש בסם, היוותה גורם מכריע. * **חידוש/הדגשה בפסיקה:** זוהי הדגשה חשובה של גבולות השימוש בעבודות שירות. בית המשפט מבהיר כי הגם שבעבירות מסוג זה קיימת אפשרות לעבודות שירות, התנהגות הנאשם, סירובו לשתף פעולה עם גורמי שיקום והמשך התנהגותו האסורה (שימוש בסמים), יכולים למנוע אפשרות זו. ההרשעה בעבירת סם, שלא הופנמה כנדרש, אינה מצדיקה אוטומטית ריצוי בעבודות שירות. * **העונש העיקרי:** עונשו העיקרי נקבע למאסר קצר של שלושה חודשים ויום, לריצוי בכליאה. **5. עיצומים נוספים** לצד עונש המאסר העיקרי, נגזרו על הנאשם עיצומים נוספים: * **מאסר מותנה:** 4 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של שנתיים, שלא יעבור עבירת סם שהיא פשע. * **קנס:** 2,000 ₪, עם אפשרות למאסר חודש תמורתו. הקנס ישולם בארבעה תשלומים, ויועבר לקרן הסמים. * **התחייבות כספית:** 1,000 ₪, למשך שנתיים, שלא יעבור עבירת סם שהיא פשע. * **פסילת רישיון נהיגה:** שלושה חודשים, תקופה מינימלית. **מסקנות וסיכום** פסק הדין מדגים את המתח המורכב בין הצורך בהרתעה וענישה על עבירות סמים, לבין שיקולים שיקומיים ואישיים של הנאשם. בית המשפט נקט בגישה מאוזנת, כאשר: * **עמד על עקרון ההרשעה:** לא איפשר ביטול הרשעה על בסיס חששות תעסוקתיים בלבד, ובמיוחד כאשר לא הוכחה פגיעה קונקרטית וקשה. * **קבע מתחם עונשי מבוסס פסיקה:** התבסס על מקרים דומים לקביעת טווח הענישה ההולם. * **מיקם את העונש בתחתית המתחם:** התחשב במכלול נסיבותיו האישיות של הנאשם, הישגיו, והיעדר עבר פלילי. * **בחר בעונש מאסר בפועל:** הכריע כי התנהגותו של הנאשם, הכוללת המשך שימוש בסם ואי-שיתוף פעולה עם גורמי שיקום, מונעת ריצוי עונש בעבודות שירות, וכי עונש מאסר קצר לריצוי בכליאה הוא העונש ההולם במקרה זה. הדגש המרכזי בפסק הדין הוא על כך שהיעדר הפנמה של חומרת העבירה, המשך התנהגות אסורה, וסירוב לשתף פעולה עם גורמי שיקום, יכולים להשפיע באופן מכריע על גזר הדין, ובפרט למנוע שימוש באמצעים עונשיים-שיקומיים כגון עבודות שירות, גם כאשר נסיבות אחרות עשויות היו להצדיק זאת.

חקיקה מקושרת

פקודת הסמים המסוכנים

ת"פ 56678-03-17 מדינת ישראל נ. יצחק יוסף, שלום (2.1.2019)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית