ע"א 1698/03

תקציר

במקרה של ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות, חויב המערער תחילה לשלם דמי תיווך למשיב בגין מכירת דירתו. הסוגיה המרכזית הייתה קביעת "הגורם היעיל" בעסקת המקרקעין, שכן המערערת עבדה עם מתווכים מרובים. המערערת חתמה על הסכמי תיווך עם מספר חברות, ביניהן סנצ'ורי 21 נדל"ן, אשר מילאה תפקיד משמעותי בעסקה. הנכס הוצג לקונה על ידי סנצ'ורי, ולאחר מכן על ידי סוכנת המשיב, נעמי. מזכר הבנות והסכם מכר לאחר מכן נחתמו זמן קצר לאחר ביקור הקונה בהנחיית נעמי. למרות שסנצ'ורי הייתה מרכזית מלכתחילה וניהלה את העסקה עד לסגירתה, רינה כהן מסנצ'ורי הפרה לכאורה הנחיות אתיות בכך שהכינה מסמכים משפטיים. בית משפט קמא מצא כי המערערת פעלה בחוסר תום לב בכך ששילמה לאלתר את שכר טרחתה, תוך התעלמות מהטענה. הערעור התקבל חלקית, והפחית את האגרה שתשולם למשיב ל-1%, לעומת 2% במקור. בית המשפט הדגיש את הצורך בפתרון הוגן תוך הכרה בתרומות של שני המתווכים, תוך שהוא מבקר גם את אסטרטגיית ההגנה של המערערת ואת התביעות הנפרדות שיזם המשיב. פסק הדין הסופי התאים את התשלום למשיבה ואישר הוראות אחרות מבלי לפסוק הוצאות נוספות.