ע"מ 62697-12-13

תקציר

המשיב, פקיד השומה של תל אביב, והמערער, אילן שילוח, חתמו על הסכם שומה בעניין מס הכנסה של אילן לשנים 2008-2010. ההסכם סיווג את הכנסותיה של אילן מהסכם אי תחרות כרווח הון וקבע את שיעור המס על 20%. ארבע שנים לאחר מכן ביקש המשיב לפתוח את השומה ולסווג מחדש את ההכנסה כהכנסת עבודה, החייבת במס בשיעור גבוה יותר. בית המשפט קבע, כי אמנם למשיב הייתה סמכות לפתוח את השומה, אך לא יהיה זה סביר לעשות כן בכל הנוגע לסיווג ההכנסה, שכן ההסכם המקורי נחתם ארבע שנים קודם לכן, ואילן הסתמך עליו ושינה את מצבו לרעה. עם זאת, בית המשפט מצא כי נפלה טעות מהותית בקביעת מהות ההכנסה, ופתיחת השומה הייתה מוצדקת בהקשר זה. בית המשפט בחן האם התשלומים על פי הסכם אי התחרות אכן היו בגין הימנעות מתחרות, ומצא כי הם היו חלקיים. בעוד שיכולתו של אילן להתחרות הייתה ממשית, בית המשפט מצא כי חלק מהתשלומים שיקפו את מעמדו של אילן כעובד או כנותן שירות לקבוצה שהעסיקה אותו, ולא היו קשורים להסכם אי התחרות. לפיכך, יש לסווג רק חלק מהתשלומים כתמורה בגין אי תחרות ולחייב במס בשיעור שנקבע בהסכם השומה. את השאר יש לחייב במס לפי מדרגות המס הרגילות.