בג"צ 1539/05

תקציר

העותרים העלו בפני בית המשפט טענה כי לממשלה אין סמכות להמליץ על שחרור אסירים, במיוחד ללא אישור הרשויות המוסמכות. עוד נטען, כי החלטת הממשלה אינה סבירה ואינה נותנת משקל מספק לסיכון הנשקף מהאסירים, במיוחד נוכח אי הציות להנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לטיפול בבקשות חנינה. יתר על כן, סברו העותרים כי תקופת ההודעה המוקדמת בת 48 השעות לשחרור אסירים לא תאפשר להם די זמן להתנגד לשחרור המחבלים האחראים לפגיעה בהם ובקרוביהם. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי אל לו לבית המשפט להתערב בסוגיה פוליטית זו, וטענו כי לממשלה יש סמכות להגיש רשימת אסירים לעיון הרשויות המוסמכות וכי הליך קבלת ההחלטות היה חוקי. בית המשפט הסכים עם עמדת המשיבים ודחה את העתירה. היא קבעה כי לממשלה אכן יש סמכות שיורית לגבש רשימת אסירים במסגרת משא ומתן מדיני. בית המשפט קבע כי החלטת הממשלה אינה בלתי סבירה, שכן היא התבססה על בחינת שיקולים שונים, לרבות סיכונים ביטחוניים. עוד הובהר כי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה אינן ישימות במקרה זה משום שהן עסקו בבקשות חנינה פרטניות. לבסוף, בית המשפט סבר כי תקופת ההודעה המוקדמת בת 48 השעות סבירה, תוך איזון בין אילוצי המשיבים לבין האינטרסים של העותרים. מתוך הכרה בכאבם של העותרים, הגיע בית המשפט למסקנה כי עתירתם אינה מספקת עילה להתערבות שיפוטית.