ע"א 10385/02

תקציר

בפסק דין מפורט התייחס בית הדין לערעורים בסכסוך בו היו מעורבים חברת לייק קורנר בע"מ ומנהלה, דן מכנס, כנגד המשיבים, ריג'נט השקעות בע"מ ואלברט רו. תחילה התקשרה לייק קורנר בהסכם עם המשיבים למתן שירותי ייעוץ לפרויקט מלונות יוקרה מתוכנן בסמוך לכנרת, שכלל אופציה לריג'נט לרכוש חלק מהמלון בתנאים מסוימים. כאשר תנאים אלה לא התקיימו, הצדדים ניהלו משא ומתן על הסכם ניהול חדש ללא התחייבויות כספיות מצד ריג'נט. עם זאת, לייק קורנר, שנקלעה לקשיים כלכליים, המשיכה להסתמך על שירותיו של רו ללא תשלום תוך הסתרת האתגרים שלהם ובסופו של דבר עצרה את המשא ומתן. המשיבים טענו כי המערערים הפרו את ההסכם הראשוני בכך שלא פיצו בגין שירותים וטענו כי המערערים פעלו בחוסר תום לב במהלך המשא ומתן על ההסכם החדש. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיבים בין השאר, בקובעו כי לייק קורנר הפרה את ההסכם הראשוני ואת חובתה לנהל משא ומתן בתום לב, וכתוצאה מכך נקבעה דרישה לפיצוי בגין נזקים בפועל. עם זאת, בית המשפט לא קיבל את הטענה כי המשך המשא ומתן מהווה חוזה מחייב, ובכך דחה את התביעות לפיצויי קיום. מכנס נמצאה אחראית אישית להטעיה והסתרת מידע, הנתמכת בתקדימים המאפשרים אחריות אישית בגין עוולות תאגידיות כאשר הוכחה מעורבות ישירה. הערעורים על החלטה זו נדחו, ואישרו את עמדת בית המשפט המחוזי כי המשיבים הוטעו בענייני המימון של לייק קורנר, ומעשיו של מכנס תרמו למצג שווא זה. שני השופטים הפוסקים, השופט י' טירקל והשופטת א' פרוקצ'יה הסכימו עם ההחלטה, והוצאות משפט נפסקו נגד לייק קורנר בערכאה אחת.