ת"א 54153-08-23

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לקבל את הבקשה לסילוק על הסף של התיק נגד נתבעים 2 ו-3 על יסוד תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018. התביעה נחשבת דרסטית וחריגה, אך מאחר שהעובדות הנטענות בכתב התביעה, גם אם הן נכונות, אינן מקימות עילת תביעה כנגד הנתבעים, ראוי לדחות אותה על הסף. זאת, כדי להימנע מבזבוז משאבי בית המשפט על הליכים חסרי תוחלת. עילת התביעה הנדונה פקעה גם מכוח חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, הקובע כי תביעות נזיקין מתיישנות לאחר 7 שנים מיום חקיקתן. במקרה זה, האירוע התרחש ביום 29.8.2016, כלומר תקופת ההתיישנות הסתיימה ביום 29.8.2023, או לכל המאוחר ביום 1.11.2016, עת הוכרה התובעת כנפגעת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי. כתב התביעה המקורי לא יכול היה להיחשב כתביעה נגד הנתבע 2, אשר צורף רק בכתב התביעה המתוקן שהוגש ביום 30.11.2023, קרי הרבה לאחר תום תקופת ההתיישנות. זאת ועוד, התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה לכלל הגילוי המאוחר, שיכול היה להצדיק את הארכת תקופת ההתיישנות. אשר לנתבע 3, התובע לא סיפק כל תשתית עובדתית לטענה כי מעורבותו באירוע התגלתה רק לאחר הגשת כתב התביעה המקורי. ככלל, הנסיבות אינן מצדיקות את הארכת תקופת ההתיישנות, והתביעה נגד נאשמים 2 ו-3 נדחית מחמת התיישנות. התובע נדרש לשלם 3,000 ₪, כולל מע"מ, לכיסוי הוצאות הנתבעים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מהמועד הנוכחי ועד למועד התשלום בפועל. התיק ייבחן ביום 4.3.2024 לצורך הכרעה בבקשה לעיכוב הליכים של נאשם 1.