LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ברע"פ 48203-05-25

החלטה עליון

📋
מספר הליך48203-05-25
📂
סוג הליךברע"פ
📅
תאריך19 במאי 2025
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםפלוני נ. מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםיוסף אלרון

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של בר"פ 48203-05-25** פסק דין זה, שניתן על ידי כבוד השופט יוסף אלרון, עוסק בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר האריך את מעצרו של קטין, המבקש, עד ליום 20.5.2025. עיקר הניתוח יתמקד בשתי סוגיות מרכזיות שעולות מהפסק: (1) כללי "גלגול שלישי" בהליכי מעצר, ו-(2) איזון בין זכויות הנאשם לבין הצורך בהגנה על הציבור, במיוחד כאשר מדובר בחשדות חמורים. **1. כללי "גלגול שלישי" וסעיף 53(א1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים):** הנקודה המשפטית המרכזית והראשונה שעליה מצביע בית המשפט העליון היא ההבחנה בין הליכי ערעור רגילים לבין בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". סעיף 53(א1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, מגדיר את התנאים בהם בית משפט עליון יידרש לבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כפי שמצוין בפסק הדין, ומופנה לשתי החלטות קודמות של בית המשפט העליון (בר"פ 38331-11-24 ובר"פ 4324-09-24), מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" שמור למקרים יוצאי דופן בלבד. * **העיקרון המנחה:** בית המשפט העליון ידון בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" רק כאשר מתעוררת **שאלה עקרונית** החורגת מעניינו הפרטני של המבקש. המשמעות היא שהשאלה המשפטית צריכה להיות בעלת השלכות רחבות יותר, הנוגעת לאופן יישום החוק או לעקרונות יסוד, ולא רק סוגיה נקודתית הנוגעת לנסיבותיו האישיות של אדם ספציפי. * **החריג:** בנוסף לשאלה עקרונית, בית המשפט עשוי להידרש לבקשה גם כאשר מתקיימות **נסיבות חריגות ומיוחדות**. נסיבות אלו יכולות להיות, לדוגמה, פגם מהותי בהליך, או שיקול דעת שגוי באופן קיצוני שנעשה על ידי הערכאות הקודמות. * **יישום במקרה הנדון:** במקרה זה, בית המשפט העליון קבע כי טענות המבקש מתמקדות באופן בלעדי בעניינו הפרטני. הוא לא הצביע על שאלה עקרונית משפטית המחייבת דיון בבית המשפט העליון, וגם לא על נסיבות חריגות ומיוחדות שיצדיקו התערבות ב"גלגול שלישי". לכן, הבקשה נדחתה על בסיס כלל זה. **2. איזון בין זכויות הנאשם לבין הצורך בהגנה על הציבור (מסוכנות):** הסוגיה השנייה, אף שהובילה לדחיית הבקשה, נוגעת למתח שבין זכותו של נאשם (במקרה זה, קטין) להגנה על חירותו לבין הצורך החיוני של החברה להגן על קטינים מפני פגיעה. * **החשדות החמורים:** המבקש נעצר בחשד לריבוי עבירות מין חמורות בקטינים. מדובר בחשדות המעוררים בהכרח דאגה ציבורית עמוקה וצורך בהגנה מוגברת על קבוצת האוכלוסייה הפגיעה ביותר – קטינים. * **קביעת המסוכנות:** בית המשפט המחוזי קבע, על סמך הראיות שהוצגו בפניו, כי נשקפת מהמבקש **מסוכנות "בדרגה גבוהה"** מפני פגיעה בקטינים נוספים. קביעה זו הינה קריטית בהליך קבלת ההחלטות בנוגע למעצר, שכן היא משמשת כבסיס להערכת הצורך במעצר כאמצעי למניעת פגיעה עתידית. * **התערבות בית המשפט העליון:** אף שהיה קיים קושי מסוים בפגם הדיוני (אי-הבאתו של המבקש לדיון בבית משפט השלום), בית המשפט העליון הדגיש כי החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה בנוכחות המבקש, ובהתחשב **במכלול נסיבות העניין, תוך הדגשת המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו**. כלומר, אף שהיה פגם, בית המשפט המחוזי איזן כראוי בין מכלול השיקולים, והמסוכנות הגבוהה היוותה גורם מכריע. העליון, בהחלטתו, נמנע מלהתערב בהחלטה של המחוזי, מכיוון שעל פי שיקול דעתו, לא היה מקום להתערב בה במסגרת הליך של "גלגול שלישי". **3. פגמים בהליך הדיוני:** הפסק מתייחס בקצרה גם לפגמים הדיוניים שהעלה המבקש: * **אי-הבאת המבקש לדיון בבית משפט השלום:** בית המשפט העליון מכיר בכך ש"קיים קושי באי-הבאת המבקש לדיון בעניינו בבית משפט השלום, תוך שהדיון התקיים בנוכחות בא-כוחו בלבד". פגם זה, כשלעצמו, אינו מצדיק בהכרח את שחרורו המיידי של הנאשם, במיוחד כאשר בהמשך ההליך, בבית המשפט המחוזי, הוא כבר היה נוכח. * **הארכת מעצר לפרק זמן קצר:** טענה נוספת של המבקש הייתה כי בית המשפט המחוזי האריך את מעצרו לפרק זמן של יום אחד בלבד, ולא הסתפק במספר שעות. גם טענה זו, על אף שהיא מעלה את נושא משך המעצר, לא מצאה אוזן קשבת בבית המשפט העליון במסגרת הליך זה. הדגש של בית המשפט העליון היה על כך שהחלטת בית המשפט המחוזי התקבלה בנוכחות המבקש ובהתחשב במסוכנות הגבוהה. **חידושים משפטיים:** פסק הדין אינו מציג חידושים משפטיים דרמטיים, אלא בעיקרו מדגיש ומיישם את הכללים הקיימים והמושרשים בדין הישראלי בנוגע להליכי מעצר וערעור. הדגש המרכזי הוא על **הבחנה חדה בין ערעור רגיל לבין בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", המחייבת הצגת שאלה עקרונית או נסיבות חריגות ביותר**. בנוסף, הפסק מחזק את החשיבות של **הערכת המסוכנות** כשיקול מרכזי בהחלטות בנוגע למעצר, במיוחד כאשר מדובר בחשדות חמורים הפוגעים באוכלוסיות פגיעות. **סיכום:** הבקשה נדחתה לאור העובדה שהיא לא עמדה בתנאים המחמירים למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". טענות המבקש היו פרטניות בלבד, ולא עלתה שאלה עקרונית משפטית או נסיבה חריגה שתצדיק את התערבות בית המשפט העליון. אף שהיה פגם דיוני קל, ההחלטה של בית המשפט המחוזי התבססה על הערכת מסוכנות גבוהה, אשר היוותה שיקול מכריע, והתקבלה בנוכחות המבקש.

חקיקה מקושרת

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)

ברע"פ 48203-05-25 פלוני נ. מדינת ישראל, עליון (19.5.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית